חשיבות האושר ברחבי העולם הולכת ועולה בעשורים האחרונים. מדד האושר מתפרסם מדי שנה, יש מדינות שבהן כבר יש תפקיד רשמי של שר אושר, ובעוד כשבוע יצוין ברחבי העולם אבל מה הוא בדיוק הסוד לאושר החמקמק הזה? כל זה עדיין קצת קשה לנו לענות, אבל יש מי שיצא לבדוק.
הכלכלן ניב אברהמי, שפרסם לאחרונה את ספרו "לא הכל שחור", שבו בדק מהם חיים טובים ומהו המדד לאושר, וגם איך אפשר לשפר את מדד האושר האישי. לתחום הזה הגיע במקרה: "לפני כמה שנים ישבתי בארוחת ערב עם כמה חברים, דיברנו על החיים ועל כל מיני דברים, ובשלב מסוים אחד החברים אמר 'פעם זה לא היה ככה, פעם היה יותר טוב', שאלתי אותו למה הוא חושב ככה, ופתאום הבנתי שאני בכלל לא בטוח שזה נכון. מאותו ערב התחלתי להתעניין ולקרוא ספרים ומאמרים שעסקו במציאת תשובה לשאלת הטוב. לא בתור מחקר לאקדמיה, אלא פשוט כמשהו שעניין אותי באופן אישי והתעמקתי בו בשעות הפנאי".
איך אפשר לדעת אם פעם באמת היה טוב יותר?
"קודם כל חשבתי איך בודקים את זה בכלל. הגעתי לשלוש הגדרות שלפיהן הגדרתי לעצמי מה הם חיים טובים – תוחלת חיים ארוכה יותר, שפע ואמצעי מחייה, והגדרה שלישית וטיפה יותר מורכבת, לפיה כדי לשפר את החיים שלנו אנחנו צריכים לשלוט עליהם יותר".
מה הכוונה?
"שליטה בחיים היא החופש לבחור ולהשפיע על הגורל שלי – איפה לחיות, עם מי להתחתן, מה ללמוד, כמה ילדים להביא, מה לאכול. כמובן שזה יחסי, כי לאדם מסוים יכול להיות למשל הרבה כסף, אבל לא בהכרח יש לו בחירה ושליטה עצמאית על חייו. שני הפרמטרים הראשונים הם בעצם תנאים הכרחיים אך לא מספיקים – צריך גם את הפרמטר השלישי".
אנחנו חיים יותר טוב מפעם, אז למה אנחנו לא מרוצים?
במהלך כשנתיים ניסה אברהמי למצוא את הפרמטרים לחיים טובים, ולבדוק לפיהם אילו שינויים התרחשו במהלך מאתיים השנים האחרונות. בכל העולם, כולל בישראל, התשובה הייתה מובהקת וחד משמעית: בעבר היה פחות טוב מהיום. "בשלב הזה שאלתי את עצמי אם אנחנו חיים היום יותר טוב מפעם, למה אנחנו בכל זאת לא מרוצים? למה אנחנו ממשיכים לחשוב שפעם היה יותר טוב?". הוא גילה שהנושא הזה החל להיחקר רק לפני כמה עשרות שנים בודדות, ושמעט המחקרים הקיימים בנושא משתמשים במושגים "שביעות רצון" או well being"", ומצביעים על כך ששביעות הרצון של אנשים בעשרות השנים האחרונות נשארה אותו הדבר או ירדה. "את זה לא הצלחתי להבין, ופה התחלתי להיכנס לעומק ולבדוק את העניין של האושר", הוא אומר.
את ההתייחסות הכי משמעותית למושג האושר מצא אברהמי דווקא אצל האו"ם, שהחל לבדוק את הנושא בשנת 1990 וקבע את מדד האושר, שבו ישראל ניצבת במקום ה-11 והמכובד. "המדד בוחן מגוון מדדים רחבים של רווחה – שביעות רצון, מעורבות בקהילה, בריאות, חינוך, איכות הסביבה, ביטחון אישי ועוד. המדדים כל הזמן מעמיקים, משתכללים והופכים למקיפים יותר", מסביר אברהמי. "תופעה מעניינת היא העלייה בצריכת התרופות נגד דיכאון – זה טוב שיש לנו את האפשרות לטיפול היום, אבל השאלה היא למה אנחנו צריכים בכלל את התרופות האלו".
למה באמת?
"דיכאון זו המחלה הגדולה של המאה העשרים וה-21. בגלל הירידה במינון הסכנות והצורך להישרדות נוצר אצל אנשים יותר זמן לבדוק ולהשוות, וכמות האפשרויות של מסלולי החיים שאפשר לבחור מביניהם גדלה בקצב מסחרר. אז מצד אחד אנשים היום חיים הרבה יותר זמן, אבל הם גם צריכים למלא את הזמן הזה בתוכן, ונדרשים לבחור כל הזמן בין חלופות שונות. זה מעייף, מתסכל ומשעמם, ואל יוצרים דיכאון, חוויה של פספוס, חרטה. לאנשים במצב הישרדות אין זמן להתלונן – הם עסוקים בלשרוד".
"אנשים צריכים להבין שהם יכולים להיות מאושרים ולחפש את הדרך לשם"
אז מה צריך לעשות כדי להיות מאושרים?
"זה דורש אימון ושינוי גם בתפיסה אבל גם בהתנהלות אחרת. אני משתמש בשני מושגים שיכולים לסייע בהבנה כדי לענות על השאלה הזו: satisfier ו- maximizer. נניח ששני אנשים צריכים לקנות חולצה שחורה, והם הקציבו לעניין מקסימום חמישים שקל. ה- satisfierייכנס לקניון וימצא בחנות הראשונה חולצה טובה בחמישים שקל, ויקנה אותה. ה- maximizerימשיך מהחנות הראשונה לעוד חנות ועוד חנות, וייצא אחרי שעתיים עם חולצה טובה יותר שגם עלתה רק ארבעים שקל, אבל הוא יהיה פחות מרוצה, כי ככל שיש יותר מבחר הסיכוי שלנו להיות שבעי רצון פוחת. ריבוי יתר מפחית אפשרויות לאושר – כמו שאומר המשפט, יותר מדי זה אף פעם לא מספיק".
אברהמי נותן לי דוגמה נוספת: "התפתחות תחום הניתוחים הפלסטיים גורמת לאנשים היום לרצות לשנות בעצמם דברים יותר מאשר בעבר, כשהאפשרות לבצע את הפרוצדורות האלו לא הייתה קיימת. עצם הזמינות של הניתוחים גורמת לאנשים לחפש מה לשנות ולהיות לא מרוצים מעצמם. היכולת לשנות אמורה לכאורה לעזור לנו להיות יותר מאושרים, אבל בפועל זה עושה את ההיפך".
אז מה אתה מציע?
"אנשים צריכים להבין שהם יכולים להיות מאושרים ולחפש את הדרך לשם – הדרך הזו עוברת במענה לשאלה מה חשוב, ואז בשאלה מה חשוב בזה. לדוגמה אם למישהו הכי חשוב להיות עשיר, הוא צריך לשאול את עצמו מה חשוב בזה. אחד הגורמים שקשורים למדד אושר גבוה הוא הקשר עם הקהילה, המשפחה והחברה – המקומות שבהם הקשר הוא טוב וחזק אנשים יותר מאושרים. לי הכי חשוב להיות מעורב בחיים של המשפחה שלי זה הופך אותי למאושר".
אתה יותר מאושר היום ממה שהיית אז באותו ערב לפני כמה שנים?
"כן, בפירוש. לפני שנה בערך הרגשתי שיש לי תשובות לרוב הדברים, וזה הפך לסיפור שלם. ההבנה מה גורם לנו להיות מאושרים מקלה עליי ונותנת לי פרופורציות והרגלי צריכה נכונים, כמו גם מטרות אישיות, שהרבה יותר ממוקדות בדברים שחשובים לי".