המדינה שלנו צמאה לסערות אמיתיות של גשם, אך נראה שבינתיים מתרחשות אצלנו רק סערות רשת, שמציפות אותנו בכל רגע נתון. בימים האחרונים הייתה זו הסערה התורנית שצצה בעקבות מודעה על עמותת "מסרבות", שקוראת לתמיכה בבני נוער שמסרבים להתגייס מטעמים מצפוניים. התגובות לא איחרו לבוא כמובן, והרשת געשה כמו שרק היא יודעת. נראה שיש משהו בנושא הרגיש הזה של הגיוס לצה"ל, שנוגע בכל אחד ואחת מאיתנו, ולא משנה מה דעתנו בנושא. עצם השיח פוגע בבטן הרגישה של כל מי שגדל וחי את הארץ. ואולי לכן סיפורו המדהים והלא ייאמן של לב פרלוב הוא כל כך מרגש ונוגע: הנער האתיופי שאומץ על ידי משפחה יהודית אמריקאית ונלחם כדי להתגייס לצה"ל.
סיפורו של לב מתחיל אי שם בעיר הרר (Harer), שבמזרח אתיופיה, שבה נולד בשם נאפי. הוריו ניהלו מסעדה קטנה ופירנסו בכבוד את המשפחה, שבה גדל לצד עוד אח ואחות. את ילדותו לב מתאר כפשוטה, נעימה ושמחה, ואת רובה הוא העביר במשחקים עם ילדי השכונה בסמטאות. הרר זכורה לו כמקום יפהפה, עם חיי קהילה מפותחים וקשרים חזקים בין השכנים, שהיו יושבים בלילה סביב מדורה, אוכלים, שותים וצוחקים עד השעות הקטנות של הלילה.
אך האושר הזה לא נמשך זמן רב. בריאותו הרופפת של האב החלה לתת אותותיה והאב נפל למשכב. לצד העבודה בעסק המשפחתיף אמו של לב נאלצה לטפל לבדה באביו ובשלושת הילדים, והמשפחה מצאה את עצמה במצב לא פשוט. לאחר שנה אביו נפטר, וחודשיים לאחר מכן נפטרה במפתיע גם אמו של לב, וכך מצאו את עצמם לב ואחיו הקטנים יתומים. לאחר גילגולים רבים בין בני משפחה שלא יכלו לטפל בהם, נשלחו לבסוף שלושת האחים לבית יתומים באדיס אבבה.
האחים שהו לב ואחיו בבית היתומים במשך חצי שנה. במהלך התקופה ביקש זוג אנגלי שרצה לאמץ את אחיו הפעוטים בלעדיו, אך לב, שהבטיח לאביו לפני מותו לשמור על המשפחה מאוחדת, סירב בכל תוקף שהם יופרדו ממנו. גם לאחר שבגרו מעט והופרדו לבתי יתומים שונים, דאג האח הבכור שיתראו מדי שבוע, והקפיד על המפגשים האלה באדיקות.
לאחר שנה וחצי שוב הגיעה תפנית בעלילה, חיובית הפעם, כזו שלא יכלו אפילו לדמיין. לאחר שנה וחצי בבתי היתומים, הילדים התבשרו שמשפחה יהודית אמריקאית משיקגו מעוניינת לאמץ את שלושתם ביחד. לב מספר שתחילה לא ממש התלהב מהרעיון לעבור למדינה אחרת. הידיעה שיצטרך להיפרד מחבריו הקשתה עליו, אבל ככל שחשב על כך לעומק והבין שמדובר בקרש ההצלה עבורו ועבור אחיו, ולאחר שהשתכנע בכך שזה הדבר הנכון לעשות, אפילו התחיל להתרגש.
"חלמתי להגן על המדינה שהעניקה לי את ההורים המדהימים שלי"
"שיקגו היא וואו גדול", מתאר לב, בטח ובטח כשמגיעים ממדינה כמו אתיופיה, שהפערים בינה לבין ארצות הברית בלתי נתפסים. את לב, שכאן קיבל את שמו החדש, ואת אחיו אימצו ד"ר ברוס ותמר פרלוב, וכמובן ארבעת ילדיהם. "הם האנשים הכי מדהימים שהכרתי בחיי", אומר לב, "ברוס ותמר עבדו ימים כלילות כדי לעזור לנו להסתגל לעולם החדש שהגענו אליו. זה התחיל מדברים בסיסיים כמו בדיקות אצל רופאים, רופאי שיניים ולימוד השפה ועד השלמות שהיו חסרות לנו בבית הספר", הוא מספר, "אני לא יכול אפילו להתחיל לספר כמה הם עשו עבורנו. אני כן יכול לומר כמה אני גאה להיות הבן שלהם".
דרך משפחתו החדשה התוודע לב גם לעולם היהודי. לב התחיל להכיר את המנהגים היהודיים ולבקר עם משפחת פרלוב בבית הכנסת. ככל שעבר הזמן גילה לב גילה שהוא מתחבר יותר ויותר לעולם היהדות ומעמיק בו, ובסופו של דבר החליט להתגייר. באופן טבעי, מרגע שעבר את הגיור החל לב לשמוע יותר ויותר על ישראל, שעליה לא ידע דבר בזמנו. ככל שחקר את ישראל, החל לחוש קשר אליה, ולבסוף החליט שהוא רוצה להתגייס לצה"ל. "חלמתי להגן על המדינה שהעניקה לי את ההורים המדהימים שלי, את המשפחה ואת החברים".
החלום של לב החל להתגשם כשלפני שנתיים הצטרף למסע "תגלית", שבמהלכו חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה. בסופם של עשרת ימי הטיול שלו בארץ, החליט להישאר בישראל וללמוד באולפן, ולאחר שהעברית שלו תתבסס - להתגייס לצבא. אבל המטרה הברורה שהתנוססה מול עיניו של לב נתקלה בבעיה בירוקרטית לא צפויה. לאחר שנרשם לתכנית מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) של משרד הבטחון כדי להתנדב בצבא כחייל בודד, התברר שהוא נפל בין הכיסאות: למרות שלב מעולם לא חי בישראל, מכיוון שתמר אימו היא ישראלית, גם הוא נחשב לישראלי, ולכן לא עמד בתנאי תכנית ההתנדבות לצבא. לאחר מאבק בירוקרטי ארוך, לב חזר לארצות הברית וכבר היה קרוב להתייאש, אבל משהו בתוכו סירב להרפות. הוריו המאמצים, שראו את הרצון העז שלו ואת המסירות שהפגין, החלו לערב גורמים שונים כדי לסייע לו להגשים חלומו. לבסוף המאמץ השתלם: אתמול לב פרלוב עשה צו ראשון.
לפני כמה ימים הגיע לב לארץ, יחד עם בני נוער נוספים מכל רחבי תבל, והחל את ההכשרה לקראת גיוסו לצה"ל כחייל מתנדב, בדיוק כפי שחלם. לב יתגייס במסגרת תכנית גרעין צבר של תנועת הצופים בטירת צבי. התכנית יוצרת מסגרת קבוצתית התומכת ומלווה צעירים יהודים ובני ישראלים שבחרו להגיע לישראל על מנת לשרת שירות מלא ומשמעותי בצה"ל. הילד שרץ יחף בסמטאות שכונתו באתיופיה, שהתייתם מהוריו ועבר בין בתי יתומים, עבר בארצות הברית ולבסוף הגיע לישראל, יהפוך בקרוב לחייל בצבא ההגנה לישראל.