אנחנו רגילים לראות אותם בתמונות שמחות, יורדים ממטוסים, לבושים כחול לבן, מניפים דגלי ישראל ומחייכים מאוזן לאוזן – אלא שהעתיד שמחכה אחר כך לעולים בישראל הוא לא תמיד כל כך ורוד.
בסוף שנת 2018 פרסמה הקרן לידידות, שפועלת יותר מעשרים שנה בסיוע בהעלאת יהודים לישראל, נתונים מתוך סקר שערכה בקרב עולים חדשים שהגיעו ארצה בארבע שנים האחרונות. הסקר מצא כי 44 אחוז מהעולים טרם מצאו בישראל תעסוקה הולמת או תעסוקה בכלל, בישראל. כמו כן כרבע מהעולים מתקשים לממן לבדם את צרכיהם הבסיסיים. "היום משפחה יהודית יכולה לבחור בין עלייה לישראל ובין הגירה למדינות אחרות", אומר נשיא הקרן, הרב יחיאל אקשטיין, "לכן ישראל חייבת להוות את האלטרנטיבה המועדפת ולהבטיח שהעולים אליה יזכו לביטחון כלכלי ואפשרויות תעסוקה מגוונות".
את המציאות הזאת החליט עומר לוינסון (22) מרמת השרון לשנות. הכל התחיל לפני כשנה, כמה חודשים לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי שלו בחיל הים, כשלוינסון החליט לטוס להתנדב בכמה מחנות קיץ של הסוכנות היהודית בארה"ב. הוא יצא לשם כדי לעשות עבודת שטח בשכנוע צעירים להגיע לארץ הקודש, אבל לא היה מודע למה שחיכה לאותם צעירים בארץ.
אחרי ההתנדבות יצא לוינסון לטיול של כמה חודשים, וכשחזר לארץ חידש את הקשר עם אותם אנשים שפגש בארה"ב והחליטו לעלות לארץ. "חלקם התנדבו בקיבוצים וחלקם התחילו לחפש עבודה, אבל הרוב המוחלט לא הצליחו למצוא", הוא מספר, "זה נראה לי אבסורד, הרי הם הגיעו עם תארים מהאוניברסיטאות הכי נחשבות בעולם. החלטתי שאני חייב לעזור להם".
וכך לוינסון החל "לשדך" בין מעסיקים ומועסקים בדרך מסורתית – עולים חדשים רבים שמצאו בו כתובת שלחו לו את קורות החיים שלהם, ובמקביל הוא יצר קשר עם חברות סטארטאפ ושלח אליהן את המועמדים הרלוונטיים. "בשלב מסוים ראיתי שאני מקבל מאות קורות חיים", הוא מספר, "כבר היה לי קשה להשתלט על זה במקביל לעבודה שלי. ראיתי שאני לא יכול להתמודד עם הביקוש הגדול וחייב לחשוב על דרך אפקטיבית יותר שתקצר תהליכים ותיתן מענה טוב יותר".
כך החליט לוינסון להקים את One Tree – לוח דרושים אינטרנטי שמרכז את כל המשרות בישראל שמתאימות לעולים חדשים, ללא מטרות רווח. "הרבה עולים מוכשרים מגיעים לכאן בהתלהבות, ואז מגלים שאין להם דרך נגישה למצוא עבודה מכובדת", אומר לוינסון, שכדי להקים את האתר החדש יצר קשר עם מאות חברות במשק. לדבריו, רובן הגיבו בהתלהבות וכבר מפרסמות משרות באתר, בהן בנק דיסקונט, בנק לאומי, טבע, מטריקס, ישרוטל, פאתל, הפניקס ועוד. "הרבה מהחברות מתכננות להשיק איתנו פרויקטים שיעניקו לעולים החדשים התמחות ואחריה כך גם השמה", הוא אומר.
מעבר למשרות שמצעיות החברות הגדולות אפשר למצוא בלוח גם משרות שונות במשק הפרטי, כמו הוראת שפה, עבודות ניקיון ושמרטפות. כרגע האתר מתנהל בשפה האנגלית, אבל ממש בימים אלו הוא מתורגם לסינית, צרפתית, גרמנית, פורטוגזית, איטלקית ורוסית על ידי צוות של עולים חדשים שהתנדבו לטובת העניין. "הם פנו אליי בעצמם וביקשו לקחת חלק אקטיבי בפרויקט הזה", אומר לוינסון, "כולם מרגישים מחויבים להתגייס לטובת הרעיון".
"שכנעתי אנשים להגיע לפני שבדקתי שיש להם לאן לבוא"
לדבריו של לוינסון רק בשנת 2018 הגיעו לישראל כשלושים אלף עולים חדשים. במהלך השיחה שלנו הוא מאוד נזהר מלצאת בביקורת כלפי המדינה, אבל גם מתקשה להסתיר את התסכול שהוא חווה בעקבות הסיפורים שהוא שומע. "הרבה עולים עוזבים את הארץ כי אין להם כסף לחיות פה", הוא אומר, "זה לא מעצלות, אלא אולי מאי התאמה של המדינה לקליטה של עולים. בעצם יצא ששכנעתי אנשים להגיע לפני שבדקתי שיש להם לאן לבוא. יש המון ארגונים פרטיים שעוסקים בנושא וגם הרבה אנשים טובים באמצע הדרך, אבל אין ספק שצריך לייסד את העניין בצורה מאורגנת כדי שנוכל לתת מענה לטווח ארוך".
ואכן, אחת המטרות של לוינסון כרגע היא להקים פרויקטים ייעודיים שיגייסו יהודים בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל לעבודה בישראל, בתקווה שיתאהבו בארץ ויחליטו להישאר. "אלה חבר'ה מוכשרים שהמשק צריך, ואפשר להציע להם תכניות בשיתוף משרדים ממשלתיים. אנחנו עובדים על רעיונות כאלה", הוא אומר. יוזמה נוספת של לוינסון היא הצעת חוק שהוא מתכנן להגיש, שעל פיה חברות גדולות במשק יחויבו להעסיק עולים חדשים או יתומרצו לשם כך, בדומה לתקנים שמשוריינים לחרדים או לבני מיעוטים.
לדברי לוינסון, מדובר בלא פחות מפרויקט חייו. "עד גיל 19 הייתי שחקן כדורגל. באחת הפעמים שטסנו לשחק בברזיל, נסענו ברכבת בסאו פאולו ודיברנו בעברית. פתאום ניגש אלינו אחד הנוסעים שהתגלה כיהודי, הוציא שרשרת מגן דוד מתחת לחולצה וביקש שנפסיק לדבר בעברית כדי שלא יהרגו אותנו", הוא נזכר, "כילד בן 18 זה גרם לי לחשוב הרבה על שליחות ועל שירות משמעותי, על החובה שלי שיהודים לא יחיו בפחד בשום מקום בעולם ושירגישו שיש להם בית בארץ ישראל".
אז למה דווקא דרך לוח דרושים לעולים?
"פרנסה היא אחת הסיבות של עולים להישאר או לעזוב. אני מקבל הרבה הודעות מאימהות חד הוריות שפונות אליי כי אין להן כסף לגמור את החודש, וזה קשה. אני אמנם מוגבל במה שאני יכול לעשות, אבל אני גם יודע שזה המפתח להשאיר אותן כאן. לכן הלוח שלנו, בניגוד ללוחות אחרים, דואג לאסוף משרות ממגוון תחומים וסוגים שיאפשרו לכולם למצוא משרה שמתאימה להם ולכישורים שלהם".
יצא לך כבר להיתקל בסיפורי הצלחה מהפרויקט?
"יש עולה חדשה מברזיל, שגרה היום בצפון, שהייתה במצב כלכלי קשה מאוד ולא הצליחה להתקיים ולפרנס את ילדיה. היא פנתה אליי, מצאנו לה עבודה בבית אריזה. לישראלי הממוצע זה יראה כמו עבודה לא ממש נוצצת, אבל מבחינתה היה מדובר בעניין של חיים. זה רק מדגיש שלא צריך לעשות הרבה כדי שזה יקרה, אלא רק להנגיש את האפשרויות. עד היום היא מודה לי".
סיפור אחר של לוינסון הוא על אחד החברים שהכיר בפרויקט 'תגלית' ושכנע אותו לעלות ארצה לישראל. "הוא ממש נדלק על הרעיון והגיע בהתלהבות, אבל אחרי חודשיים רצה לעזוב", הוא מספר, "הוא לא הצליח למצוא שום עבודה למרות שהיו לו השכלה וניסיון כמתכנת. הוא חיפש בחריצות ולא הצליח להתייצב. אז לקחתי יוזמה והרמתי טלפון לאחת מחברות ההייטק הגדולות. תוך יומיים הם קיבלו אותו, והם מרוצים ממנו עד הגג. בינתיים הוא כבר הספיק להכיר בת זוג בארץ, אז אפשר לומר שהרווחנו משפחה בישראל".
גם למעסיק הישראלי יש יתרון בהעסקה של עולה חדש?
"העולים החדשים מגיעים לארץ עם הרבה תשוקה ומוטיבציה, הם מלאי התלהבות לעבוד. הם מוכשרים בטירוף, רוצים לעבוד ומוקירים תודה למי שמעסיק אותם. אין בהם את תחושת המרמור שיש לחלקנו. הם רואים בישראל את הבית של היהודים וחלקם ויתרו על חיים מאוד נוחים כדי לתת צ'אנס למה שקורה פה. הם רוצים לעלות, הם ציוניים ורוצים לפתח את ישראל ואת החלום היהודי, בניגוד לרובנו שגדלנו פה והכל נראה לנו כמו הישרדות. במישור הפרקטי הם גם דוברים שפות שונות ויכולים לעזור בתקשורת עם השוק הגלובאלי. זו תרומה אמיתית למשק, במיוחד לאור ההשכלה הבינלאומית שיש לרובם. יש בארץ חוסר של 15 אלף מהנדסים ו-14 אלף מתכנתים, כך שהמשק הישראלי צמא לעובדים מוכשרים. אני חושב שפרויקט כזה יצמיח את הכלכלה הישראלית וגם יעשיר את הקהילה שאנחנו חיים בה".
"אני מרגיש שקיבלנו את מדינת ישראל במתנה", מסכם לוינסון, "סבא וסבתא שלי עברו דברים שגורמים לי להרגיש מחויבות לקום כל בוקר ולעשות דברים חיוניים לעתיד של האומה, ולא רק לנו כיחידים. אוהבים להשמיץ את הדור שלנו, אבל אני כל הזמן מגלה שיש אנשים מדהימים שיכולים לעשות דברים גדולים".