ניקול ראידמן חזרה במטוס הפרטי, ממוגנת וממותגת, ישר לבידוד בביתה, אבל עבורה זה לא עניין פשוט. "מבחינה נפשית זה לא פשוט להיות בבית", אמרה ראידמן לגיא פינס, "לא לעבוד, להיות בהסגר, לא להיות בקשר עם אנשים שאני אוהבת. אני מרגישה בתקופת האנטישמיות ברוסיה שהייתי דחויה מהחברה, וחזרנו למצב הזה".
בהתאם למצב, ראידמן צילמה סרטון שמציג את המזווה שלה, שלא מבייש סניף של רמי לוי: טונות, פסטות ורטבים, לצד קופסאות שימורים, אורז ופופקורן. "כמות הטונות לגדוד. לא לקרוא לי פרנואידית, האמת שזה מצב מזווה באופן כללי אצלנו בבית", סיפרה ראידמן תוך כדי שהיא ממשיכה להציג את המצרכים במזווה שבאמת יספיקו לשכונה שלמה. "חברים, בשעות קשות ניתן לפנות אלינו, משלוחים עד הבית", צחקה.
אמנם הבידוד של ראידמן לא נראה כמו סוף העולם, בכל זאת, היא מבודדת בבית בהרצליה פיתוח שמעוצב בסגנון ארמון ורסאי, אבל אם תשאלו אותה, היא הייתה מוותרת על כל זה: "הייתי מעדיפה לעבוד ולגור בדירת חדר בעפולה ושאנחנו לא נסבול מהמגפה העולמית הזאת", טענה. "הכל פרופורציות בחיים. זה מה שעושה אותנו בני אדם, ובוא לא נשכח את זה. לא משנה מה המעמד הסוציואקונומי שלך, אתה לא חסין נגד הווירוס, גם אם אתה ניקול ראידמן".
אז בעקבות ההנחיות החדשות של איסורי התקהלות, ראידמן נאלצה לשחרר חלק גדול מהצוות שלה לביתו, ונשארה בבית עם ילדיה וצוות מצומצם שגר איתה. כעת, היא נאלצת לעשות דברים בעצמה: לנקות, לבשל ואפילו לשטוף כלים. וכמובן, היא משלימה פערים עם הילדים: "אנחנו עושים סדנאות בישול ושזירות פרחים", סיפרה ניקול. "אנחנו מוצאים את עצמנו עושים פעילויות שביום יום לא היה לי את הזמן הזה לעשות עם הילדים".
ומה לגבי אבי ילדיה, מיכאל צ'רנוי? "אני מניחה שהוא בבית", אמרה ניקול. "בשלושת השבועות האחרונים הוא לא בא לבקר את הילדים. גם כשהכנסתי אותם לבידוד הרבה לפני כולם, לפני ההוראות של משרד הבריאות, כי כבר הבנתי לאן זה הולך, הוא גם בחר לא להיות בקשר איתם. הוא בקבוצת סיכון, יש לו גם את השיקולים שלו, אני מאמינה שכשהקורונה תעבור הם יחזרו להיות בקשר, בכל זאת זה אבא שלהם".
עכשיו בצל המגפה, כשעוד מעט אנשים יאספו שקל לשקל, את לא חוששת שבכל העולם יתהפכו עלייך ויגידו שאת באה לנקר עיניים?
"המטרה שלי בחיים זה לא לנקר עיניים, אני חיה את החיים שלי. לא גנבתי ולא לקחתי מאף אחד שום דבר, אני עוזרת ונותנת לקהילה הרבה מעבר למה שאנשים אחרים נותנים. אני לא מרגישה שאני צריכה להצטער או להצטדק על דרך החיים שלי, ונכון שיש לי יכולת כלכלית לקחת מטוס פרטי ואני לא מתביישת בזה ואין בזה שום דבר רע, אנחנו לא נתעסק היום במה נמצא בכיס של כל אחד".