החיים הם דבר מטלטל, בטח עבור רבקה מיכאלי שנמצאת בלב העשור השמיני לחייה. השחקנית, מנחת הטלוויזיה, הקומיקאית, הזמרת ועוד שלל תארים והישגים שקשה אפילו למנות עברה השבוע לבית חדש וחם, ובין קירותיו שוחחה איתה מערכת "ערב טוב עם גיא פינס". מיכאלי איבדה לפני שנה את בעלה ב-30 השנים האחרונות, ראובן שרוני שלו נישאה בשנית ובעקבות מותו הגיעה ההחלטה לעבור לבית אחר: "נשארתי לבד בבית, בלי בעלי. הוא התרסק על המדרגות בזמן שהיה מאוד חולה, אז הוא לא סתם נשבר משום מקום. הילדים שלי לא יכלו לשאת את הרעיון שלא יהיה מי שיחיה איתי, הם רצו להצמיד לי מטפלת".
בזמן בו השחקנית המוערכת עזבה נכס אחד ועברה לאחר, עולה לאקרנים סרט חדש בכיכובה שנקרא "הנכס". הסרט בויים ע"י דנה מודן ומתבסס על רומן מצויר מאת אחותה רותו מודן. מיכאלי שיחקה את הגיבורה הראשית, סבתא פולנייה קשישה שברחה ארצה לפני מלחמת העולם השנייה ושבה לוורשה לראשונה במטרה לחפש רכוש משפחתי שנותר שם לכאורה, וגם אהבה ישנה שלא מומשה.
את חושבת על אהבה בשלב הזה של החיים?
"שאלתי את חמתי, שהייתה אישה מתוקה בת 70 'איך עושים את זה?' היא אמרה שרוצים את אותו הדבר, אבל עושים פחות. כמה כיף שאפשר להתאהב בלי להתפשט".
גם קולנוע הוא אהבה, והופך להיות לא פשוט לעשות אותו. בכל זאת, לפי שר התרבות כרגע יכולים לצנזר לחלוטין הקרנות של סרטים.
"את רוצה להכשיל אותי עוד פעם? לפי האינטרנט אני אחות של סינוואר המת, שלחו אותי לעזה. אין לי מילים לומר כמה זה מפחיד, מזעזע ולא ישראלי. פעם הייתה כאן במדינה קהילה נהדרת וסקסית שכולם רצו להצטרף אליה, והיום פוגעים בנו מכל זווית אפשרית".
בתור מישהי שעברה את כל מלחמות ישראל, האם המצב הכי רע שהיה?
"אני קמתי לפני המדינה. היה לפעמים רע, אבל לא כל כך מייאש ומלא בבושה. היינו מאוחדים בהצדקת הדברים, אמנם היו אנשים משמאל ומימין, אבל בסוף היינו יחד".
מאז המלחמה, כשסיפרת שאת חברת ארגון "בצלם" קיבלת איומים מזעזעים. איך אישה שהיא מלח הארץ מקבלת תדמית של בוגדת?
"אני יכולה להביא לכם את כל התעודות שקיבלתי מצה"ל, על כל ההופעות שלי שחלקן היו אפילו בהתנדבות. איך אני יכולה להוכיח שאני ממש לא בוגדת או עוכרת ישראל? כל מה שאני אומרת והעיסוקים שלי, הארגונים שאני חברה בהם, כל האנשים שם אוהבי ישראל ומספיק אכפת להם. אנשים רואים דברים בשחור ולבן, ולא מבינים שניתן לוותר על דברים איומים שנעשים כאן בשמנו. אני ישראלית ובשמי עושים דברים איומים. מה שקורה הוא לא אנטישמיות כמו שהוא אנטי ישראליות, אזרחי המדינה שלנו לא יהיו רצויים באף מקום".
מאז ההפיכה המשפטית שהיית פעילה במחאות נגדה ובשנה האחרונה במיוחד, קשה לראות את האור בקצה. מה אלו שחלמו, חזו והאמינו במדינה לפני מאות שנים היו אומרים?
"סליחה, טעיתי. ממש ככה. החטופים זועקים לשמיים, איך מזניחים את המטרה העיקרית? זה הדבר הראשון שהיה צריך לפעול בשבילו, איך הופקרו ילדים וחיילים? בשביל מה אנחנו כאן במדינה ובצבא? אז לבן של ראש הממשלה יש 3 מאבטחים, למכונת הרעל הזו שמטפטפת. אלו 3 מאבטחים שאני משלמת בשבילם, בזמן שמתים ילדים וחיילים במנהרות. אתה מדבר על משהו ציוני? חשבתי שדברים כאלו קורים רק בארצות אחרות, שזה לא יכול להיות כאן".
את מבינה שככה אנשים רואים אותך?
"זה לא נכון, אנשים גם אוהבים אותי".
את מקבלת יותר אהבה משנאה, נכון?
"ברור שיותר אהבה. הרחוב הוא נעים והאנשים בו חמים".
וכך, מערכת "ערב טוב עם גיא פינס" הגיעה עם מיכאלי לפרימיירת הסרט החדש שלה. זה התפקיד הראשי הראשון של מיכאלי על המסך הגדול מזה שלושים שנה, והיא צחקה: "אף פעם לא נתנו לי צ'אנס, פשוט לא פנו אליי. גם אמא שלי נהגה לשאול אותי למה אני לא מתחתנת, ואמרתי לה שזה כי לא הציעו לי". על האוטובוס בדרך לשם זכהה מיכאלי לכמויות גדולות של חום, הערצה ואהבה, שבאה לידי ביטוי גם באופטימיות של מיכאלי עצמה: "אני מאמינה באמונה שלמה שבימי חיי יכול להיות פה שלום, גם פנימי. הלוואי שאנשים יחשבו צודק ושוויוני, ללא התנשאות, לא על עדה ולא על עם אחר. אני מסתכלת על הדבר היפה שנבנה פה בשם הציונות והשפה העברית, ואני חושבת שלא יכול להיות שזה לא יישמר. עם כל הכעס שלי, אני טבועה כאן. אני לא אעזוב את הארץ אלא באדמה".