זה היה עניין של ויראליות ידועה מראש: בסרטון שהופץ בתחילת השנה נראו פועלים במטעי קקאו בחוף השנהב טועמים שוקולד לראשונה בחייהם. שמקריבים את רוב ימיהם לגידול פולי הקקאו, מעולם לא זכו לטעום את התוצר שנחשב ליקר להחריד בחופי השנהב, כשני יורו לחפיסת שוקולד. עבור חקלאי פשוט שם, מדובר במותרות מופרכות.
אבל גולשים שהצטמררו מול הסרטו לא העלו על דעתם שבקרוב השוקולד יהיה מוצר מותרות יוקרתי להחריד גם בשבילם, כמו קוויאר או יין יקר. משהו שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם.
המשבר בענף הקקאו לא חדש; דיווחים על מחסור הולך וגדל בפולי קקאו החלו לזרום כבר ב-2011, אבל אלא אם כן שוקולד הוא העיסוק היומיומי שלכם – ולא במובן של לנשנש אותו על הספה – קרוב לוודאי שלא שמתם לב לכך שהמחירים עלו. אבל המשבר הזה הוא מוחשי ואמיתי, והוא הולך ומעמיק משנה לשנה.
מחירי השוקולד זינקו ב-20 אחוז ב-2013. מאז 2007 הם עלו ב-45 אחוז, וקילו שוקולד עולה היום 12 וחצי דולר. בבורסה לסחורות עתידיות בלונדון, בה נמכר השוקולד כחוזה עתידי, זינקו מחירי הקקאו מ-1400 פאונד ל-2000 פאונד בתוך תקופה קצרה. "הרשיז" ו"מארס" העלו בתגובה את המחירים שלהן ב-7-8 אחוזים. בארגון השוקולד העולמי צופים חוסר עולמי של 115 אלף טון שוקולד בהשוואה לביקוש בשנה הקרובה.
עבור הישראלים, שהם מצרכני השוקולדהמצטינים בעולם (בין 3 ל-4 ק"ג שוקולד בשנה לאדם), המשבר נראה מאיים במיוחד. "המשבר הוא אמיתי והוא יגיע גם אלינו", מזהיר בכיר באחת מיצרניות השוקולד המובילות בישראל, שביקש להישאר בעילום שם. "אצלנו כבר מדברים על העלאת מחירים אבל בינתיים נמנעו בגלל המצב הביטחוני. אני מעריך שתוך כמה שבועות ההתייקרות תורגש ומהתחזיות שלנו, זו מגמה שרק תלך ותגבר. הדרישה לשוקולד בעולם הולכת וגוברת אבל הייצור לא עומד בקצב, כי קשה מאוד לייצר שוקולד איכותי. בקרוב שוקולד יהיה כמו שמפניה. לעשירים בלבד".
הפעם הראשונה: קוטפי קקאו בחוף השנהב טועמים שוקולד
הבהלה לשוקולד
הכל מתחיל במזרח הרחוק. סינים והודים, באופן מסורתי, לא מתעניינים במיוחד בשוקולד. בשנת 2013, למשל, הסיני הממוצע צרך 200 גרם שוקולד בשנה. אבל עם הגלובליזציה והחשיפה למערב, הם נחשפו לתענוג, והביקוש לשוקולד באסיה שילש את עצמו בשנים האחרונות. וכשמדובר בקהל של מיליארדי בני אדם, כל תנודה של כמה אחוזים שואבת בעקבותיה את כל העולם.
"עד לפני עשר שנים שוקולד לא היה חומר גלם מוכר בארצות המזרח", מסבירה סוואלי אלדר, שפית ממוצא תאילנדי המתמחה במטבחים אסייתיים ובעלת חברת "אוריינטל פוד" המייבאת ומשווקת בישראל מוצרים מהמזרח הרחוק. "הוא הגיע לשם בעיקר על ידי תיירים מערביים, והחל לחדור לשווקים בעשור האחרון, כמו חומרי גלם אחרים מכל העולם, כמו שמן זית למשל. התהליך דומה לחשיפה של המערב לחומרי גלם אסייתיים שעד לפני כמה שנים היו הרבה יותר קשים להשגה. כיום ניתן למצוא שוקולד באיכות טובה בכל סופרמרקט בתאילנד".
מה האסיאתים עושים עם השוקולד?
"המאפיות בתאילנד, למשל, משלבות את השוקולד בוורסיות חדשות לעוגות ולמאפים תאילנדים, רובם על בסיס פירות. אפילו עוגיות תאילנדיות מסורתיות על בסיס אורז וקוקוס ניתן למצוא כיום במילוי שוקולד. שפים מקומיים מובילים ומפורסמים רואים בשילוב השוקולד במנות שלהם אתגר קולינרי, והביקוש לשוקולד הולך וגובר. המגמה הזו באה לידי ביטוי בצורה חזקה עוד יותר בסין".
"עד לפני עשור היה קשה מאוד למצוא שוקולד איכותי באסיה",. "אבל פתאום אסיה וסין גילו אותו, ומספיק שהאוכלוסיה העצומה שם תגלה עניין קטן במרכיב כלשהו כדי להקפיץ את הביקוש ולשנות את השוק באופן משמעותי".
הסיבה לפער הנוכחי בין הביקוש להיצע טמונה בקושי של המגדלים, שלא מצליחים לעמוד בקצב. וזה לא שהם לא מנסים: עד לפני עשור מרבית השוקולד יוצר בכלל במרכז אמריקה, אימפריית הקקאו העולמית. אבל בשנים האחרונות הוגבר הייצור באפריקה, והתווספו איזורי גידול חדשים, כמו אוסטרליה.
"אפריקה לא מצליחה לייצר שוקולד איכותי, בגלל תנאים של קרקע ואקלים, וגם בגלל חוסר ידע של המגדלים", מוסיפה מסבירה גם איקה כהן, שוקולטיירית ובעלת "איקה שוקולד". כהן מוסיפה שגם הנורמות הנצלניות בשוק הזה גם לא עוזרות: מתוך ההכנסות השנתיות על ייצור השוקולד, 70 אחוז לוקחת לעצמה היצרנית, ושישה אחוזים בלבד מרוויח מגדל הקקאו. הרווחים כה נמוכים עד שמגדלים באפריקה פשוט נוטשים את המטעים. "התוצאה היא תהום ממש". וכמו בכל עולם החקלאות, יש דברים שגם הטכנולוגיה לא יכולה לזרז: לעץ קקאו נדרשות שבע שנים כדי לצמוח, להבשיל ולייצר את צמח הקקאו, שמכיל בתוכו תרמילים קטנים מלאים בפולים.
לא להזריק אטרופין
שהמחשבה על עולם נטול שוקולד היא כמעט בלתי אפשרית. האדם הלבן קיבל אותו מהמאיה שלמדו עליו מהאולמקים הקדומים, והיום, 500 שנה אחרי, תעשיית המזון נשענת באחוזים גדולים במיוחד על השוקולד, וכ-60 אחוז מכלל החטיפים והמתוקים המיוצרים בעולם המערבי מכילים בתוכם כמות מסוימת של שוקולד. השוקולד מפורסם גם בזכות ההשפעות החיוביות שלו: הוא עוזר להפחתת מחלות לב, להגברת הפרשת הסרטונין במוח, הוא בעל אפקט הרגעה ויש הסבורים שהוא גם עשוי להיות מעורר מינית. המסקנה: חייבים למצוא פתרון.
אחד הפתרונות המבאסים שמסתמנים באופק: לאכול שוקולד פחות איכותי. "מה שהופך את השוקולד לאיכותי היא למעשה חמאת הקקאו שמיוצרת מפולי הקקאו", מסבירה איקה כהן. "רוב החטיפים היומיומיים שאנחנו מכירים מכילים שומנים אחרים, זולים יותר, כך שזה לא באמת שוקולד. את אלה אני בטוחה שימשיכו לייצר".
אינפוגרפיקה: סטודיו mako
פתרון דומה הוצע גם על ידי בלוגרית האוכל המפורסמת קימי האריס, פרסמה פוסט באתר שלה ובו כמה עצות יעילות לחיסכון בשוקולד. בין היתר, היא מציעה לצרוך שוקולד איכותי יותר לעיתים רחוקות יותר. "אחרי הכל, ככל שהאיכות טובה יותר, כך תזדקקו לפחות שוקולד". אבל שוהוליקים ברחבי העולם הזדעזעו מהמחשבה על צריכה מופחתת. "כל מי שאומר דבר כזה בוודאי לא מבין את הנס שבשוקולד", כתב דאג בנדו, עיתונאי המגזין "פורבס". "לאכול פחות? ככל שהשוקולד טוב יותר, כך אתה רוצה לאכול יותר! אין דבר כזה 'מספיק שוקולד' ואין דבר כזה 'יותר מדי שוקולד'".
גם במשרדי Barry Callebaut, יצרנית השוקולד הבלגית המובילה בעולם, מודאגים מאוד מהמצב, למרות שהם הכפילו את הנוכחות שלהם בשוק האסייתי בשנים האחרונות. "לטווח הארוך, קדושת השוקולד האיכותי עלולה להיפגע וזה חשש רציני מאוד עבורנו", הסביר ראש החברה, יורן סטינמן, לעיתון הסיני "סאות' צ'יינה מורנינג פוסט".
בישראל, לעומת זאת, מודאגים מהמצב הרבה פחות, למרות שניצני המשבר כבר הגיעו גם אלינו. "אני מרגיש את המשבר כי מחירי חומרי הגלם שלי, שוקולד גולמי, עלו", אומר רוי גרשון, שוקוליטייר ובעלי רשת "רוי שוקולד". "כל יצרני השוקולד הגולמי בעולם העלו מחירים וזה משפיע. אצלי ברשת לא העליתי מחירים כבר למעלה משנה, למרות עליית מחירי חומרי הגלם. המחסור בפולי הקקאו מורגש אבל מה שמורגש בעיקר היא ההיסטריה ואווירת המשבר הכללית, שלא בהכרח מתכתבת עם המציאות. המחסור הוא הרבה פחות חמור ממה שחושבים, בטח כשמסתכלים על עליית המחירים, אפשר לחשוב שתיכף אוזל הקקאו בעולם".
"לא. לעצי הקקאו פשוט לוקח שבע שנים לצמוח, לכן מדובר בתהליך איטי, אבל שתלו מטעים נוספים בעולם ואני בטוח שהמגמה הזו תתאזן בשנים הקרובות. יכול להיות גם שהדרישה באסיה תפחת, אי אפשר לדעת. שוקולד לא יהיה מצרך לעשירים בלבד. יש כל כך הרבה גופים מסחריים גדולים שמעורבים בייצור שוקולד, שהם לא יתנו לזה לקרות. אפשר להירגע".
"אני סומכת על הטכנולוגיה שתמצא דרך לייצר פולי קקאו בדרך אחרת, בדיוק כמו שלמדה לייצר אבטיח ועגבניות בתנאים-לא-תנאים", אומרת גם איקה כהן. "יש תחושה של משבר, אז מנצלים את זה כדי להעלות מחירים. לאנשים מאוד קל לבוא ולרכב על זה. אני מוכנה לשים את הראש שלי על זה שהשוקולד לא ייעלם מהעולם ולא יהפוך למוצר לעשירים בלבד. אני בטוחה שיהיה בסדר".