חלק גדול מהדיאטות מסירות מסדר היום תפוחי אדמה בשלב די מוקדם של התהליך. אלה דיאטות שאנחנו לא מוכנים לקבל - מי שמפריד בינינו לבין מחמלי נפשנו תפוחי האדמה הוא פושע, ולא ראוי לקבל מאיתנו לא שכר ואפילו לא תשומת לב. בעיקר אנחנו לא יכולים לדמיין לעצמנו פרידה מהפירה, פסגת היצירה התפודית.
מצד שני, אנחנו יכולים להבין את הבעייתיות: ב-100 גרם של תפוח אדמה יש 76 קלוריות, ו-100 גרם בשבילנו זה קצת פחות מכלום. בעולם שאנחנו באים ממנו מנת פירה כוללת לפחות שלושה תפוחי אדמה בינוניים, מה שגורם למספרים להאמיר ולהאמיר (וזה עוד בלי החמאה ו/או השמנת המתוקה).
אז מה עושים? נעזרים בטיפ הנהדר הזה, שקיבלנו מדיאטנית קלינית שאוהבת אוכל טוב (יש חיה כזאת!) - וקוראים לשורש סלרי לעזרה.
אם גם אתם מכירים את שורש הסלרי רק מהמרק, ההפסד כולו שלכם. מדובר בירק טעים לגמרי, שכיף לאדות, לצלות בתנור ואפילו לכבוש. הטעם הוא טעם של סלרי, אבל הרבה פחות תוקפני מזה של העלים והגבעול. גם המרקם עדין יחסית, ואחרי בישול (או אידוי או צלייה) מתקבל חומר גלם שמתנהג יפה מאוד כמרכיב בפירה, לא פחות מאשר תפוח אדמה.
האם מרגישים הבדל בטעם?
תלוי איזה אחוז מתפוחי האדמה אתם מחליפים בשורש סלרי. אם תחליפו עד שליש - תרגישו בגוון טעם שונה אבל לא ברמה שתאיים על האופי התפודי של המנה. יותר מזה והאופי של הפירה כבר מעט ישתנה, אבל לא בהכרח לרעה. שורש סלרי הוא כאמור ירק נהדר, שיש לו גם ערך בפני עצמו. מבחינת קלוריות - ב-100 גרם שורש סלרי יש סדר גודל של 26 קלוריות, כך שמדובר ברווח נקי.
נקודה חשובה: הטיפ הזה הוא טיפ של חורף. כששורשי הסלרי לא במיטבם הם גם פחות טעימים וגם הרבה יותר סיביים, מה שהופך אותם לפרסונה נון גרטה בפירה שלנו.