בכמה מילים: ה-קוצץ, בה' הידיעה, זה שנירה רוסו המליצה עליו, וכולם המליצו עליו – עכשיו בגרסה משודרגת. לשני החותכנים נוספו עוד שניים, קטנים יותר – אחד של קוביות קטנות-קטנטנות-זערוריות (יכול לשמש גם לחיתוך ג'וליאנים), אחד של פרוסות. 159 שקל.
כבר נזהיר ש: כמו שאף אחד לא מעז להגיד בקול: בסיכומו של דבר, השימוש בסכין וקרש חיתוך הוא קל, מהיר ונוח יותר מכל קוצץ שהוא. הקוביות לא יוצאות סימטריות כשחותכים אותן בסכין, זה נכון, ולחולי OCD זה בטח מאוד משמעותי – אבל הרבה יותר קל לשטוף קרש וסכין, וזה עוד לפני שהזכרנו את הפריסה המקדימה שיש לבצע בירקות בטרם שליחתם לקוצץ ואת המאמץ הפיזי הלא מועט שלעתים כרוך בשימוש בו.
המשבר הגיע בעת שטיפת הכלים: למרות המגרפה הקטנה המצורפת למכשיר, שתכליתה הוצאת שיירי ירקות תקועים, המלאכה הייתה ארוכה ומייגעת. עלעלי הפטרוזיליה התועים לא מיהרו לעזוב את הסכינים, שלא לדבר על סיבי הסלרי, שדרשו יחס אישי מוקפד ומייגע.
ולסיכום: יש אנשים שנשבעים בפרוגרסיב שלהם, ואפשר להבין אותם. בשביל אחרים הטרחה לא באמת עולה על החיסכון – וגם אותם אפשר להבין. בכל מקרה, אם יש לכם את הגרסה הקודמת – ואתם לא חולי גאדג'טים – אתם לא באמת צריכים לשדרג.