זה נכון שלא חסרות דרכים מעולות להכין ובטטה ושנתקלנו בלא מעט מתכונים מוצלחים וטעימים לבטטה צלויה שיוצאת פגז, אבל הפעם אנחנו דווקא מדברים על הכנה מאוד ספציפית: קוביות בטטה. כן, כאלה שאפשר לשלב בסלט או אפילו בכריך.
בשביל תוצאות נהדרות יש להקפיד על איזון פשוט: כמות, טמפרטורה וגודל. השילוש הקדוש של קוביות בטטה צלויות לשלמות, ומיד נתעכב על כל אחד ונסביר מה זה בדיוק אומר, אבל צריך להבין שקוביות בגדול 7 ס"מ זקוקות לזמן אחר מכאלה בשליש הגודל הזה, גם אם מדובר בטמפרטורה זהה.
1. לרווח
מה שלא תעשו – אל תצופפו את הבטטות. לא סתם מציינים במתכונים שיש לפזר על תבנית האפייה ב"שכבה אחידה". כל בטטה חייבת את המרחב שלה להצלות מכל פאותיה באופן אחיד ואם היא תהיה צמודה לחתיכה אחרת זה פשוט לא יקרה. רווח טוב יכול להיות 2 ס"מ ואפילו טיפונת יותר, כזה שמבטיח קצוות קריספיים שחומים כמו שצריך בלי חלקים מבאסים שלא נצלו.
2. לערבב
עם כמה שנחמד לזרוק תבנית לתנור ולשכוח ממנה, מאוד חשוב להזיז את הקוביות מדי פעםו, לתת גם לפאות האחרות של קוביית הבטטה להתקרמל ולהשתזף כדי להוציא ממנה את הטעמים הכי טובים שניתן. נכון שכשמכינים למשל בולונז בסיר, מדי פעם מערבבים כדי שכל חתיכות הבשר יקבלו חריכה הגונה מהמחבת הלוהטת ולא רק הצד שמונח עליה? אין שום סיבה לא לעשות את זה גם כשצולים משהו בתנור.
3. לתבל
הסוד לתבל דווקא בסוף, ולא לפני האפייה. אם הבטטות (וזה תופס גם לגבי תפודים, שימו לב) יומלחו לפני מכת החום של התנור, הם עלולים להגיר נוזלים ולחות תמנע מהם את אותה פריכות ממכרת. אפשר להמליח אותם ואז לספוג עודפי נוזלים, אבל עדיף לחסוך מעצמכם עבודה נוספת וגם די מיותרת. ומה לגבי תבלינים נוספים שאינם מלח? גם אותם אפשר להוסיף בתום הצלייה! זה די מהפכני, אבל גם יפחית סכנת שריפה וטעמים מרים וגם יוסיף אלמנט של טריות ורעננות.
