תחשבו על זה, מתי בחיים יצא לכם לראות חביתה מתובלת? ובמתובלת אנחנו מתכוונים למשהו שהוא מעבר למלח ופלפל, משהו שנותן לה לא רק טעם אלא גם צבע. אף פעם, לא? ולמה בעצם? תאמרו, רוצים לשמור על הטעם של הביצה - אז בסדר, אנחנו מבינים את זה, אבל נשמע לכם הגיוני שנגיד על סטייק טוב תפזרו תבלין בלי להתבלבל ועל ביצה במחבת לא?
כל הדיון הזה הוא רק כדי לשחרר אתכם (וגם אותנו עצמנו) מהקיבעון של חביתה בלי תבלינים, לפני שאנחנו מציעים לכם את התבלין האחד שיכול לעשות לה ממש טוב.
והתבלין הזה הוא פפריקה, וליתר דיוק פפריקה מעושנת.
קריסטן מיגלור מהאתר הנחשב והאהוב Food52 מציעה שיטת בישול חלופית (שיסודה באחד מספרי Canal House Cooking), שתכלס הופכת את החביתה למנה אחרת לגמרי. והיא עושה את זה עם פפריקה (לא חובה מעושנת, אבל זה הכי טעים). יותר מזה, מה שהיא מציעה זה לתבל לא את הביצה (או לא רק את הביצה) אלא את השמן - ואז התבלין גם מתפזר טוב יותר וגם עובר טיגון בעצמו, מה שגורם לו להיפתח ולהעצים את טעמיו. אגב, אתם מוזמנים לנסות את השיטה הזאת גם עם כורכום או כל תבלין אחר, אבל בעדינות.
אז איך עושים את זה? מחממים במחבת מעט שמן זית ומשהו כמו רבע כפית פפריקה מעושנת (לחביתה לאחד). מנענעים את המחבת כדי שהפפריקה תתפזר יפה בשמן. מקשקשים ביצה ושופכים לשמן החם. ממליחים. מטגנים, הופכים, מגישים, נהנים מאוד.
לסיום נספר לכם שאם בחביתה רגילה הפפריקה המעושנת היא שדרוג מצוין, בביצה עין זה כבר משהו פסיכי. נאמר זאת כך, בחיים לא חשבתם שלחלבון יכולה להיות נוכחות כזאת דומיננטית וחיובית בצלחת.
בתיאבון!