חלק מהקוראים יגלגלו עיניים ויגידו "מי לא מכיר את השניצל של ציון?", אבל תתפלאו לדעת שלא מעט תל אביבים ולא מעט זללנים מושבעים מכל הארץ טרם גילו את כוך הפלאים הזה.
את הפעם הראשונה שלי אצל ציון אני כבר לא זוכרת, אני כן זוכרת לא מעט פעמים שהתחשק לי איזה שניצל או שניים, אבל ויתרתי מטעמי חוסר חניה או מטעמי חוסר סבלנות לחכות בתור. מה שכן, בכל אחת מהפעמים שבכל זאת נעמדתי דקות ארוכות מאחורי רעבים נוספים, שמחתי על ההחלטה. אני מבטיחה מתישהו לטעום גם את החביתה, אבל אני פשוט לא מצליחה להתאפק מלהזמין את השניצל.
השניצל, שלא יהיה ספק, נדפק על המקום, וקולות הפטיש ההולם בעוף ומשטח אותו יעידו על כך. מה יותר מפנק משניצל טרי? שניצל דקיק טרי. אצל ציון משטחים את חזה העוף באופן אחיד ככה שכל ביס גם פריך וגם עסיסי, אין כאן חלקים לא עשויים.
את השניצל אפשר לקבל בבגט, בפיתה או על צלחת. בחרתי הפעם ללכת על הפיתה (27 שקלים), כי אותה הכי נוח לי לאכול תוך כדי הליכה לאוטו ואז תוך כדי נהיגה (למקרה שיש פה פקחי תנועה אני לא אספר איפה חניתי). בפנים שמתי חומוס, טחינה, חריף (וואו כמה שהפלפלים חריפים בעונה הזאת), סלט, כרוב ומלפפונים חמוצים.
כשמדברים על אוכל רחוב ישראלי, על זה בדיוק מדברים. בדומה לדוכנצ'יק הפלאפל הוותיק בפתח תקווה שאכלתי בו בשבוע שעבר, גם לפה אנשים באים לאכול במשך כל שעות צהריים את אותה מנה פשוטה, בלי גימיקים, אלא עם מוניטין של שנים. המקום הזה נראה אותו דבר כבר שנים, וזאת מחמאה. שניצל טרי, דקיק ופריך בתוך פיתה רכה עם סלטים פשוטים, וזהו. באמת שלא צריך הרבה יותר מזה. אולי רק שנ"צ.
>>> בפעם הקודמת תקעתי בפלאפל בחכמה בפתח תקווה
אצל ציון. הירקון 61 תל אביב יפו. טלפון: 03-5173957. כשר