אז השבוע, ימים ספורים בלבד אחרי שנפתחה, התייצבתי בסניף החדש של באבאג'ים, מזללה טורקית שעשתה עלייה לדרום תל אביב. ידיים כאלה וניסיון עשיר כמו שיש לחבר'ה בבאבאג'ים ממש לא זקוקים לתקופת חסד של מקומות חדשים, כך שהרשיתי לעצמי להגיע עם תיאבון בריא בסוף משמרת, חמושה בידידה רעבה ובידידה צמחונית שנקלעה לסיטואציה, כמו שאומרים.

הזמנתי לנו שלוש מנות: איסקנדר (60 שקלים), אדנה קבב (55 שקלים) ובלית ברירה פידה (40 שקלים) – כדי שגם הידידה הצמחונית תוכל לאכול משהו. עוד לפני שהגיעו כל המנות הורעפו עלינו לחם, חומוס, טחינה, סלטים וחמוצים. לא משהו יוצא דופן בטעם (הסלק הצטיין), אבל איזו הכנסת אורחים ונדיבות וכמה שפע. התחלה טובה.

באבאג'ים קבב, איסקנדר ופידה (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
באבאג'ים קבב, איסקנדר ופידה|צילום: איילה כהן, mako אוכל

באבאג'ים סלטים (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
באבאג'ים סלטים|צילום: איילה כהן, mako אוכל

ראשונה הגיעה הפידה, מאפה שדי מזכיר חצ'אפורי בסך הכל, ויש לו כאן לא מעט וריאציות – בשר, גבינות, ירקות – רק לבחור מה עם מה. בחרנו תרד וגבינה, אלא מה. אחר כך התברר שאזל התרד (לגיטימי בשעות הערב) ונשאלנו מה נרצה במקום. בחרנו בגבינה עם ביצה ועגבניות. הפידה הייתה טעימה, מה יכול להיות לא טעים במאפה כזה, אבל בואו נגיד שללא הידידה הצמחונית, זו לא מנה שאזמין פעם נוספת כשאחזור לבאבאג'ים (ואחזור). הבצק נהדר, הגבינה והעגבניות הרותחות גם, אבל כשיש תפריט בשרי מגרה כל כך, פשוט אין למנה הזאת סיכוי.

באבאג'ים פידה (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
באבאג'ים פידה|צילום: איילה כהן, mako אוכל

את המנה המצטיינת אשמור לסוף, ובינתיים אספר לכם על המנה השנייה הכי טובה בארוחה: האיסקנדר - נתחי כבש עסיסיים שגולפו מהדונאר, פלפלים ירוקים חריפים אש, עגבניות צלויות והרבה רוטב שלהן, יוגורט, חמאה, ומתחת להכל חתיכות לחם טורקי ספוגות מיצים. המנה טובה מאוד, ההסתייגות היחידה היא שהבשר הכי טוב נמצא בתחתית המחבת הלוהטת, שם הוא התערבב עם הרוטב והחמאה והפך לקטיפתי, כך שאני ממליצה לנסות לערבב יותר את הכל, זה בהחלט משדרג. ככה זוכים ליהנות ממנה פנטסטית של מטבח שכביכול קרוב אלינו, אבל טומן בתוכו אוצרות בלומים (אולי יסקלו אותי בתגובות שוב, אבל מטבח בלי הגבלות כשרות הוא אכן פעמים רבות עשיר יותר, מה לעשות).

באבאג'ים איסקנדר (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
באבאג'ים איסקנדר|צילום: איילה כהן, mako אוכל

עכשיו תראו, אי אפשר לדבר על האיסקנדר מבלי להיכנס להשוואות עם מוטפאק, המזללה הטורקית שעפתי על האיסקנדר שלה ונמצאת במרחק 800 מטרים מבאבאג'ים. ויש כאן מקום להשוות. שתי המנות נהדרות, אבל במוטפאק החמאה והיוגורט היו יותר עשירים וזה מה שעשה את האיסקנדר שם לאלוהי כל כך. הקטיפתיות המענגת הזו.

אבל עם כל הכבוד לאיסקנדר ולדיוני בשר בחמאה ויוגורט והפלאים של משולש האהבה הזה, הכוכב האמיתי של הארוחה הזאת היה הקבב. עשוי ומתובל באופן מושלם, במרקם טוב וטעם נהדר. שני הקבבים הגיעו על לאפה דקיקה שעליה מרוחה עגבנייה מרוסקת וקצת פלפלים, בצלים ועגבניות צלויים, בצל מוחמץ וקצת פטרוזיליה כדי לרענן את הכל. עד עכשיו אני לא מבינה למה לא לקחתי את הלחמעג'ון במקום הלאפה. לא שהיא לא הייתה טובה, אבל מה לעזאזל חשבתי לעצמי? בגלל שישבתי עם ידידה שאני מנסה להרשים, נמנעתי מלגלגל הכל יחדיו ולאכול כמו שאלוהים התכוון, אבל בזכות נימוסי החיזור הזדמן לי לטעום כך את הקקב העירום – והוא היה טעים כל כך.

דבר אחרון - אולי לא נעים או סקסי כל כך להיכנס לפרטים האלה, אבל חשוב לציין שמלבד היותו טעים ועסיסי, הקבב של באבאג'ים גם התעכל נפלא, בניגוד לקבבים רבים אחרים שאוהבים לתת תזכורת בצורת גרעפסים אלימים עוד הרבה שעות אחרי. אני עוד אחזור אליו, וכשזה יקרה, הוא יתעטף לכבודי בלחמעג'ון.

באבאג'ים קבב (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
באבאג'ים קבב|צילום: איילה כהן, mako אוכל

באבאג'ים סלמה (צילום: איילה כהן, mako אוכל)
באבאג'ים סלמה|צילום: איילה כהן, mako אוכל

>>> בשבוע שעבר תקענו אוכל מקסיקני בטאקוס לואיס

באבאג'ים. סלמה 44, תל אביב יפו. טלפון: 054-9488193. לא כשר