לכל אחת יש את הבורק שלה. לכן כששואלים על המנצח שלי בקטגוריית הבורקס הכי טובים בארץ אני אף פעם לא עונה, כי מי יכול לבחור מי הילד האהוב עליו? בשביל חלק זה בורקס חזן מיהוד, אחרים יישבעו שזה הבורקס בשוק הכרמל, הפודיז המעודכנים-תמידית יישכבו על הגדר בשביל בורקס המים של דילק'ס ועוד ועוד ועוד.
כמו ג'ואי מ"חברים", שהפיצה האהובה עליו היא שתי פיצות, כך גם אני עם בורקס: לקחתי אחד עם תפוח אדמה ואחד גבינה עם תרד - שניהם מולאו בביצה קשה, מלפפונים חמוצים, טחינה וחריף - ויצאתי לדרך (20 שקלים לבורקס גדול ממולא). הבורקס היו חמים וטריים מהתנור, עם מעטפת בצק מצוינת ופריכה. הם היו שומניים במידה הנכונה, המילויים היו טובים, בעיקר תפוח האדמה, אבל מינוס אחד גדול העיב על החגיגה - השף כנראה מטורף מרוב שהוא מאוהב. אין הסבר אחר לכמויות המלח הפסיכיות שהיו בשני המילויים. כמות המלח הקשתה על האכילה וגרמה לי לזרוק את הבורקס לפני שסיימתי אותם, ואם אתם כבר מכירים אותי קצת, אתם יודעים שזה תקדים. תקדים מסוכן.
חשוב לזכור שתיבול נכון זה לא פריבילגיה של מטבח עילי - גם באוכל רחוב מאוד חשוב לדייק. אפילו מאכלים שהם לכאורה בעלי טעמים אגרסיביים צריכים להיות מתובלים במינון. מישהי כמוני, שחוטפת על הדרך איזו ארוחה של אוכל רחוב, לא ממש מעוניינת לגמוע ג'ריקן של מים אחרי בורקס, בטח כשעוד יש לי נסיעה מירושלים, נסיעה שלא מבורכת ביותר מדי תחנות דלק עם בתי שימוש נורמליים.
למרות התיבול המופרז, התרשמתי מהבצק הזהוב, מהטריות ומהטעמים שהרגשתי מעבר להרי המלח - ולכן אני אבקר בבורקס רמלה שוב, בתקווה שההתאהבות תהפוך לזוגיות רגועה והטבח שלנו יירגע קצת עם המלח.
>> בשבוע שעבר אכלנו פיתה טרטר בשוק צפון
בורקס רמלה. אגריפס 44, ירושלים. טלפון: 054-6956413