על רחוב אבן גבירול בתל אביב כבר כתבתי ולא פעם (וכנראה שאכתוב עוד). יש מצב שמדובר ברחוב עם הכי הרבה מסעדות, מזללות ודוכנים בארץ. והקטע הוא שמדובר ביופי של מקומות בדרך כלל: אם זה עראייס, המבורגר, פיצה, נאגטס, צ'יפס, פיתת כבד של תרנגולת או מינוט סטייק ומה לא. לבחור מה לתקוע פה לארוחת צהריים זה החלטה קשה מנשוא ועם זאת, תמיד בא לי לנסות משהו חדש. זו הסיבה שהשבוע עצרתי לארוחת צהריים מהירה במזנון סולטנה הטבעוני. מה שטוב לג'יימי אוליבר טוב לאיילה, לא ככה?
את שווארמת הפטריות והסויה של סולטנה ניסיתי פעם ונהניתי. אבל כששמעתי שיש להם מנות חדשות, הייתי צריכה לבדוק את העניין בדחיפות. המקום מפורק בשעות הצהריים, אבל אני הגעתי בשעה קצת מאוחרת, כשהמקום היה די ריק, העובדים החליפו משמרות והשעה הייתה כבר יותר קרובה להיות שעת ארוחת ערב. קודם כל, כדי להרגיע את הרעב, הזמנתי פיתה עם קבב (35 שקלים למנה ו-6 שקלים נוספים לצזיקי) ואת הצ'יפס (17 שקלים) האגדי של מסעדת זכאים, שהגיע עם הראל זכאים הנה לדוכן. במקביל חיכיתי לצלחת עם שיפוד הפטריות (47 שקלים).
הצ'יפס יצא ראשון, תפוחי אדמה קרועים ביד, מבושלים ואז מטוגנים בשמן עמוק ומגיעים בליווי קטשופ ומיונז טבעוני. החתיכות הקטנות יותר של תפוחי האדמה היו פצצה - קראנצ'יות, מלוחות בדיוק במידה וממכרות בדיוק כמו בימי זכאים. אבל מה שכן, ואני אומרת את זה בכאב, החתיכות הגדולות יותר ביאסו לא פחות, כי תפוחי האדמה באמצע היו קצת קשים.
וכעת לפיתה: הפיתה עצמה נחמדה, לא יותר מזה, טרייה וגמישה להכיל את כל המילוי. סלטי הבית גם כן טריים וטובים: טחינה ועמבה מפנקות, צנונית פריכה, חריף עדין וכיפי. אבל הקבב, שעשוי סויה וירקות, מעט אכזב. מסתמכים פה על הטעם העז (מדי) של התבלינים, והקבבים עצמם היו קצת קרים וספוגיים. הכוכב האמיתי והבלתי מעורער של הפיתה היה הצזיקי, שמכינים פה במקום מיוגורט סויה. אם לא הייתי יודעת שזה סויה, לא הייתי חושדת. צזיקי מעולה שהציל את המנה הזו מעצמה. חמיצות, סמיכות, עושר. שווה כל שקל שגובים עליו כתוספת מיוחדת.
ואז יצא השיפוד החתיך: פטריות ירדן שנצלו על הגריל במינימום התערבות, וטוב שכך. הפטריות האלה לא צריכות תבלינים חזקים, צלייה נכונה מוציאה מהן את טעמיהן ה"בשריים". לצד הפטריות, שוב הסלטים מהמערכה הראשונה עם הפיתה וירקות שנצלו גם הם על הגריל (והיו יכולים, לטעמי לפחות, להיצלות שם עוד קצת). צלחת טעימה, אך ראו הוזהרתם: לא ממש משביעה.
איך שלא מסתכלים על זה - ואני לא נכנסת כאן להשוואות עם בשר לא מבחינת תמחור ולא מבחינת טיפול וטעם כי זה לא מעניין ואם יש משהו שמביא לי את הסעיף זה קבוצות "קרניבורים עם חיוך דבילי" וכו' - סולטנה הוא ללא צל של ספק מקום עם המון המון פוטנציאל, אוכל טעים ומקורי ושף שיודע להכין ירקות ברמה גבוהה ביותר. אבל הביצוע היומיומי לצערי הגדול היה קצת מרושל; כל המנות הן ליד, לא בול. וזה דבר מאוד מסוכן לעסק שממוקם באחד הרחובות הכי טעימים בארץ.
סולטנה. אבן גבירול 52, תל אביב יפו. א'-ה' 12:00-23:00, ו' 12:00-17:00, שבת 18:00-23:00