בין מאכלי הרחוב הפופולריים, איכשהו נקניקייה בלחמנייה לא זוכה פה בהכרח ליותר מדי גרסאות משודרגות ומושקעות. זה לא שאין בארץ דוכני נקניקיות פופולריים, ולפעמים מרגיש שהנקניקייה הזולה באיקאה היא תירוץ להתחדש בפתרונות אחסון, אבל כמה נקניקיות שף ישנן כבר? לא המון. במלאמוק החדשה שנפתחה בשכונת בת גלים התוססת (זה נכתב בלי שום ציניות) בחיפה באו לשנות את המאזן הזה עם מקום שמוקדש לנקניקיות.
מי שעומד מאחורי מלאמוק (mallemuk - שמו הדני של שחף מסוים הנפוץ בארצות צפוניות) הוא שף שי קרני, בעל שורשיים דניים ומי שבילה לא מעט במטבחי מסעדות בקופנהגן עד שחזר ארצה וגם השתתף בעונתה השלישית של "משחקי השף". במלמוק, מזללה לא גדולה בעלת בר ישיבה ושולחנות בודדים על הרחוב הוא מגיש תפריט נקניקיות שמכינים במיוחד עבור המקום לפי מתכון שפיתח, לצד צ'יפס ובירה (גם את הלחמניות המעולות מכינים עבורם). פשוט, אבל מושקע, כשכל מנה היא מעט אחרת ומוגשת עם נקניקיות, תוספות ורטבים בהרכבים וחיבורים שונים.
התחלנו עם מה שניתן לשער שהיא מנת הבית, ה"מלאמוק" - נקניקיית פרנקפורטר (בשר לבן) פציחה עם שבבי בייקון, רליש מלפפונים חמוצים, בצל קריספי ורוטב פרנץ' (72 שקלים עם תוספת צ'יפס ושתייה). הנקניקייה הזאת היא המנה שהכי מתקרבת לנקניקיות המוגשות בקופנהגן - הטעמים בכיוון המתקתק: סלטון החמוצים והבצל הקריספי, הרוטב שהוא מין איולי עשבוני עם קצת טרגון והלחמנייה הרכה העננית. לו שבבי הבייקון היו יותר קריספיים ומושחמים, היה פה ביס מושלם.
הנקניקייה שהזמנו לצד המלאמוק הייתה הספיישל היומי: Texas smoke - נקניקיית חזיר ובקר עם גאודה בתוספת בשר שפונדרה מפורק, קולסלאו, בצל קריספי ורוטב ברביקיו מעושן (47 שקלים). הנקניקייה עצמה הייתה פה יותר לטעמנו. בתוספת הבשר המפורק, זאת מנה לא קטנה והאכילה שלה אפילו פחות אלגנטית מהמצופה מאכילת נקניקייה - לא מחזה מאוד מאופק מראש. הצ'יפס שמגיע לצד המנות הוא אמנם מהז'אנר הסטנדרטי, אך עשוי טוב ולגמרי מספק את הסחורה אם מחפשים תוספת.
מנת ה"בולודו" (45 שקלים) היא כנראה המנה עם הפוטנציאל הכי גבוה להפוך לחביבת הקהל: צ'וריסו בקר פיקנטי עם איולי מעושן ובצל ופלפלים צרובים. חוץ מנקניקיית הפרגית לילדים היא הכי פחות הרפתקנית על הנייר - אינה עשויה מחזיר והיא מתכתבת עם טעמים יותר מוכרים. הנקניקייה פציחה וארוכה, חריפה במידה כיפית ומאוד לא מוגזמת והתוספות שלה משתלבות מצוין. הישראלית בחבורה.
המנה הפחות מוצלחת במלאמוק היא ה"אורנג'" - נקניקייה שהיא למעשה גזר מעושן (38 שקלים). הגזר די סתמי וביחס לגרסאות אחרות של המנה משהו שם לא עובד - הוא לא מעניין ולא מספק את חוויית הזלילה שמחפשים במזללת נקניקיות. דווקא כל התוספות שמגיעות עם המנה נחמדות מאוד: סלט טרי מאוד של עשבים (שמיר, פטרוזיליה ובצל ירוק), ממרח גזר מרוקאי ולימון כבוד ובצל קריספי.
עוד נקניקייה שמגיעה בתצורה קצת יותר נפוצה היא ה"טוכלר" (45 שקלים) שמציעה שילוב נקניקיית בראטוורסט מבשר לבן, ריבת בצל וכרוב כבוש, קארי קטשופ וחרדל. נקניקייה מלכלכת ויעילה בטעמים שיחסית עושים סדר. לצדה הזמנו גם את שתי המנות המיוחדות יותר בתפריט: "דלהי-סייגון" (42 סייגון) - נקניקיית עגל פיקנטית, סלט עשבים אסייתי סופר טרי, בצל סגול, צ'ילי אדום ואיולי קארי. וואלה, זה עובד וזה טעים - לא השילוב הצפוי - אבל מרגיש קליל יותר ונקניקיית העגל הפיקנטית מצוינת. גם ה"סופוקליס שחורציאניטיס" (42) הולכת לשילוב פחות צפוי עם נקניקיית עגל מעולה, סלט עגבניות, בצל בסומאק ופטרוזיליה, רוטב יוגורט-שום, לימון כבוש וכוסברה. גם פה השילוב הים תיכוני עבד לנו מעולה, הרבה בזכות הרוטב הקליל.
בשורה התחתונה: מלאמוק מיוחדת לא רק בנוף החיפאי, אלא בכלל. היא ממוקמת בלב שכונה היפסטרית ושוקקת - מול מאפיית סאנפלאוור (הגענו כ-20 דקות לפני הסגירה וכבר לא נשאר כלום) וקפה מילהאוס שהיו מפוצצים. תכננו לקנח בגלידה מ"אוירון" הסמוכה, אבל לכו תסמכו על היפסטרים שיעמדו בשעות הפתיחה שהם מפרסמים. מלאמוק היא אולי לא מסעדה להגיע אליה במיוחד, אבל היא לחלוטין חלק מהמארג הקולינרי העשיר של העיר ותחנה כיפית לעצירה כשמבקרים בה.
מלאמוק. שדרות בת גלים 15, חיפה. שני-חמישי 12:00-22:00, שישי-שבת 12:00-17:00. לא כשר