לפני כשנה היינו בגרינברג בורגר החדש באזורי חן וקצת התאכזבנו. ההמבורגר היה טוב מאוד כבר אז, אבל היו כמה הבטחות שלא קוימו בתפריט ולא הכל התרומם לרמתו הגבוהה של הבורגר. לשמחתנו, הביקור שלנו אתמול בסניף גרינברג החדש בשינקין הפך את הרושם לחלוטין בזכות כמה מנות מעולות וטעימות.
לשלוחה השינקינאית מצטרף לאותה קבוצה (בהובלת אליאב גולדנברג ואורי עשת) שותף נוסף, סהר הופברנד - מי שעד לא מזמן הפעיל בחלל של שינקין 22 את קופי קלאב ובר היין קופה - ועוזר לתת למקום תחושה טבעית וזורמת במיקומה האסטרטגי מול גינת שינקין ובית תמי. המקום לא מאוד גדול, אבל כולל מקומות ישיבה בפנים וגם כמה שולחנות על הרחוב (בזמן שישבנו שם לא מעט אנשים לקחו טייק אווי ועברו לשבת בגינת שינקין).
התפריט די זהה לתפריט בגרינברג האבא, כשהמצטרף הטרי הוא הסמאשבורגר (52 שקלים) - קציצת 150 גרם מהרכב של אונטריב, שפונדרה, צוואר וסינטה מיושנת שנטחנים ונמחצים על הפלנצ'ה עם שומן בקר מזוקק, מלח ופלפל. הקציצה דקה מאוד, פריכה, אבל לא יבשה ובעיקר מלאה בטעמים הטובים של קרמול השומנים, והביס השלם של הלחמנייה הפלאפית עם הקציצה, הצ'דר שנמס לתוכה, החמוצים והבצל הקצוץ והרטבים הפשוטים - הוא ביס מהמם, יש בו את כל מה שמחפשים מסמאשבורגר. ניסינו גם את הסמוקי בורגר (82 שקלים בתוספת צ'יפס ושתייה או 60 שקלים כמוצר בודד) שהיה מצוין: קציצת 210 גרם מוגשת ורדרדה ועסיסית, ובניגוד לסמאש פה האכילה מאוד מלכלכת: איולי XO, רוטב הבנרו חריף, רוטב שיפקה ומוצרלה מעושנת. לא ניכנס להשוואה מיותרת בין קציצות שמנמנות לסמאשים, הן לחלוטין יכולות להתגורר תחת קורת גג אחת וכל אחת מהן היא עולם שלם, טכניקה אחרת ובסופו של דבר העדפה. כך או כך, שני ההמבורגרים כאן מבוצעים היטב: גם המשוטח המעוך וגם השמנמן הנוטף, ולשניהם מקום בבטן ובלב.
עוד מנה מוצלחת שחיבבנו במיוחד היא הגרינ-פיש (64 שקלים). כמעט מעליב לקרוא לה "גרסה משודרגת למקדג" כי איפה היא והיא איפה מקדג, וכיף לראות שביותר ויותר מקומות מוצע "בורגר דג" של נתח דג מטוגן. מה שמרים את המנה הזאת הוא רוטב טרטר טרגון רענן עם לימון, צ'דר ואותה לחמנייה רכה. כמו בהמבורגרים הבשריים, גם כאן הביס כולל הרמוניית טעמים מוצלחת ביותר ששום רכיב בה לא מיותר.
האופציות הצמחוניות/טבעוניות כוללת קציצה טבעונית שמכינים כאן במקום להסתפק בחלופות הרגילות ושניצל תירס שקרץ לנו מהתפריט: שניצל מתירס גילי מתוק, איולי שום מקורמל, חרדל וחסה קצוצה (58 שקלים). השילוב עם החרדל עובד מצוין, ה"שניצל" עצמו פריך, עסיסי, עם הרבה תירס. מנה כיפית ולא שגרתית.
בגזרת התוספות טעמנו את הגרינברג פרייז (36 שקלים), שאותם לא זכינו לטעום בביקור הראשוני בגרינברג אזורי חן: מלבנים מטוגנים ובתוכן שכבות של תפוחי אדמה פרוסים דק דק שעברו בישול ארוך מקדים בתערובת תבלינים. כאן הם מגיעים, לפחות כרגע, בגרסה שונה מעט שמכילה תפוחי אדמה גרוסים דק, משהו בין רושטי ללביבה. הציפוי מאוד פריך, תערובת התבלינים לא מאוד מורגשת ואם תשאלו אותנו אפשר להסתפק בצ'יפס הרגיל - מקלות זיגזג פריכים שמגיעים עם גרמולטה בסגנון חנן מרגילן של כוסברה, פטרוזיליה ושום (אני משוכנעת שאפשר גם לבקש בלי) - גרסה מוצלחת בהרבה מזאת שהוגשה בביקור הקודם שלנו בגרינברג, עם תערובת תיבול יבשה. הנאגטס (48) עשויים טוב: ציפוי קראנצ'י, עוף רך ולח ששומר על עסיסיות בטיגון. טיפ זהב: בקשו מהרטבים שמכינים פה לטבילה - שדרוג מומלץ.
לקינוח טעמנו פאי תפוחים (28) בציפוי קריספי עם סוכר וקינמון ומילוי תפוחים מקורמלים עם מעט מיסו; קסטה בננה (24 שקלים) וגלידת soft serve (28 שקלים). כולם היו טובים מאוד, אבל במיוחד אהבנו את הגלידה - סורבה תות וקרם חלב (אנחנו לקחנו אותם במערבולת מעורבבת, סווירל מה שנקרא, אבל אפשר גם לקחת כל טעם בנפרד) מעוטרים בפירורי שוקולד לבן מקורמל. זה טעים, רך, לא מתוק מדי; כשהקינוח שבאמת שבה את ליבנו היא הקסטה בננה - גלידת קרם בננות מקורמל, שכבה דקה של קרמל מלוח, כרוכות בעוגיות בראוניז. קינוח אדיר וסיום מתוק לארוחה טראשית מהסוג הטוב ביותר.
גרינברג בורגר עוד לא פתוח שבוע, אבל ללא ספק מדובר בתוספת חיונית לרחוב שהפך למעצמת מעדניות, חס וחלילה מבלי לזלזל בבתי האוכל הטובים שפועלים בו. הוא אולי חדש כאן, אבל מאחוריו עומד מוצר שהתייצב לו שנה שלמה ויש לו כבר זהות מגובשת. מבקרי גינת שינקין ללא ספק הרוויחו.
גרינברג בורגר. שינקין 22, תל אביב יפו. ראשון-שבת 12:00-23:00. לא כשר