אין לי כח לכתוב שוב על אייל שני ועל הפיתות שלו ועל המהפך של מגמות האוכל בארץ, ועל אוכל הרחוב בפרט. לכל פיתה יש זכות קיום בסופו של דבר, וללא ספק אחד הדברים הכי טובים שאפשר לעשות לפיתה זה למלא אותה בשיפודים מהגריל – של בשר/עוף/ירקות.

זה פחות או יותר העקרון מאחורי "עלינא בפיתה" הראשל"צית. צמד האחים דביר וניב ניפוסי, הבעלים, חברו לשף ינון אלעל בנו תפריט ב"אווירת שוק" שכולל פיתות במילוי מרגז/קבב/פרגית ומיקסים שונים של השלושה, סקציית "פיתות שף" עם אפשרויות כמו פיתת שקדי עגל עם שום קונפי ואספרגוס, תוספות של ירקות שנקראות כאן "מועבט": בטטה, חציל, כרוב וצ'יפס ומלבד לאוכל כמה מיצים וקוקטיילים.

 

תוספות קצת מיותרות (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
תוספות קצת מיותרות|צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

החלטנו לוותר על פיתת שף וללכת על אחד המיקסים: פיתה קבב ופרגית (42 שקלים). בצד לקחנו צ'יפס (24 שקלים) ובטטה ברולה (24 שקלים). על התוספות אין יותר מדי מה להתעכב – צ'יפס מהזן הקפוא, מטוגן כמו שצריך ומגיע עם קטשופ. קצת יותר יקר ממה שהתרגלנו, אבל בסדר. בטטה ברולה היא גימיק חביב, אבל ביצוע לא מספיק טוב.

 

פחות מדי קבב (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
פחות מדי קבב|צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

הפיתה עצמה טובה מאוד, גמישה, טעימה, סופגת את המשוואיה הטעימה שמוסיפים לפיתה. את הטחינה בעלינא מגישים ב-3 צורות: רגילה, ירוקה וצהובה, אנחנו לקחנו טחינה צהובה, כי אין על עמבה בעולם ובטח שעם קבב. היחס במיקס קצת מאכזב: הפיתה מלאה רובה בנתחי פרגית, ובקושי בקבב (ספרנו. היה שם קבב וחצי בדיוק), שהיה טעים ועסיסי וכנראה שהיינו צריכים בכלל לקחת רק ממנו. אחלה קבב. לפרגית היו טעמים מתוקים, אולי ממרינדה, ויחסית לקבב הייתה יבשה יותר ופחות טובה.

בכל מקרה, אם מגיעים לעלינא בפיתה, נראה שעדיף ללכת על הרעיון של השוק ולהתמסר אליו: לקחת כמה שיותר מנות חלוקה, ולא לוותר על המשוואיה.

עלינא בפיתה. הרצל 34 ראשון לציון . 03-6228055