מזללת JMT היא המצטרפת החדשה למה שמסתמן כלוקיישן קולינרי לוהט (הרחוב הקטנטן בין מונטיפיורי ואחד העם): מרחק מטרים ספורים מבר האוכל החדש והכבר מדובר, Abri בהובלת שף אדר לוטן ולא רחוק מהיכן שמסעדת שילה עתידה להיפתח במיקומה החדש. מאחורי המקום עומדת הקבוצה שאחראית לשני סניפי אוקינאווה היפנית, והפעם - אחרי מחקר ופיתוח - היא מציגה גרסה מקומית לאוכל הרחוב הקוריאני שצובר פופולריות עולמית (ברביקיו קוריאני בינתיים אין פה) ובארץ זוכה לייצוג במזללת קימצ'יז וקוריאנה, החיפאית הדי חדשה בעצמה.
המקום, שעוצב ברוח תרבות הקיי-פופ וכבר כולל חלון גישה לנח לתנועת שליחים עתידית. קיימים מקומות ישיבה על בר קטן בחלל הפנימי או על שולחנות ברחבת הרחוב. במקום ניצבת עמדת מסך הזמנות דיגיטלי, דלפק אליו יוצאות המנות מהמטבח הפתוח למחצה ומקרר עם מגוון משקאות קלים, בירות, בקבוקי סוג'ו ופחיות משקה צבעוניות בשפע טעמי פירות. הצבעוניות והפופיות של המקום בתוספת תפאורת הבורסה לניירות הערך ששוכנת ממול - תורמים לאווירה קוסמופוליטית מסוימת.
התפריט גדול ומאוד ידידותי לארוחות חלוקה משפחתיות/חבריות, אבל גם מציע מנות שיכולות לספק ארוחה מזינה לסועד אחר שמחפש מענה יותר "מסורתי" של מנת פחמימה-חלבון-ירק. המנה הראשונה שלא היה לנו ספק שנרצה לנסות היא אחת מאותן מנות שזכו לפופולריות טרנדית בזכות טיקטוק ועוזריהם, וכבר זכו בארץ לגרסאות במסעדות ואף למתכונים: טוקבוקי. הוא מופיע כאן ב-2 גרסאות: ערום (38 שקלים) או מוקרם (62 שקלים). אחרי שטעמנו לראשונה את הטוקבוקי (בגרסתה המוקרמת) אפשר להבין את הפופולריות של המנה, האטריות במרקם של רביכה לעיסה ובתוספת השומניות של גבינה מוקרמת וביצה עלומה מתקבל אוממי נעים. אחרי שמסמנים וי, אפשר להתקדם מנות שלטעמנו היו יותר מעניינות.
אחד ההיילייטים שטעמנו היו כנפיים (34 שקלים) בגלייז גוצ'וג'אנג - מחית פלפלים מותססים שמאוד נפוצה במטבח הקוריאני. הכנפיים מטוגנות כאן פעמיים ומגיעות לרמת קריספיות אדירה ובשר רך ולח מבעד לציפוי הפריך. הן מצדיקות את שם המקום JMT - Jon Mattaeng, שזאת הדרך של הקוריאנים להגיד "טעים רצח". הרבה תפריטי מזללות כבר משלבים מנת כנפיים קוריאניות חריפות, וכאן יש מתחרה ראויה לכתר הכנפיים הקוריאניות הכי טעימות. ואם כבר עבודת טיגון מעולה, זה המקום לציין את מנת השניצל הענקי בגודל שני ראשים, דה ג'י פאי (79 שקלים). החזה הושרה לפני כן וטוגן פעמיים, מה שהעניק לו מרקם סופר רך ועסיסי, עם ציפוי פריך במיוחד. לו המנה הייתה מוגשת בתוספת קטנה של צ'יפס, אולי המחיר שלה היה היה נראה יותר מתון לישראלים שרגילים לשלם קצת פחות על שניצל - אבל היא טובה מאוד ולא קטנה בכלל.
עוד מנה כיפית ומלאת אוממי היא הפנקייק המלוח, קימצ'י פאגון (48 שקלים). הפנקייק המעט פריך משובץ בהרבה בצל ירוק, קימצ'י, שום ופלפל אדום ומגיע עם מטבל סויה דאשי. הטעמים עזים, משלבים מליחות-חריפות-מתיקות והרבה מנות מגיעות עם תוספת פלח לימון שמנמן.
המנות הבאות שניסינו הן מה שניתן להגדיר כ"עיקריות": נייקד גימבאפ, שממבט ראשון מזכירה מיד את הרולים התפוחים של שי-שי - משהו בין סושי לבוריטו. זאת למעשה הגרסה ה"ערומה" לגימבאפ - "סושי קוריאני" שמוגש כאן במספר ורסיות - רק שכאן הרול נעטף בדף אורז ואינו נפרס. טעמנו ערומקו כזה במילוי סלמון צלוי (62 שקלים) והופתענו לטובה. עם הסלמון נארזים כאן אבוקדו, מקלות דקים של סלק ומלפפון, חסה פריכה, כוסברה טרייה ורוטב ברביקיו קוריאני באיזון מתאים (אנחנו שידכנו לה מתוך 2 רטבים לבחירה איולי וואסבי ורוטב יוג'ה ואנחנו ממליצים על הבחירה). זאת מנה שיכולה בקלות לסגור ארוחת צהריים/ערב.
המנה השנייה היא ראמיון (72 שקלים), השם והלוק מזכירים את הראמן היפני, אבל מעבר לזה אל תחפשו כאן דמיון. בחרנו בתוספת טופו צלוי שהפתיע לטובה והציר היה חריף, תודות ללא מעט קימצ'י, האטריות בשרניות ולפי טעמנו זאת גרסה מעט יותר נגישה מראמן מבחינת טעמים. גזרת הקינוחים מציעה כרגע 2 מנות: בנוגפאנג - רביעיית סופגניות מטוגנות במילוי שעועית אדומה ממותקת/קרם וניל/קרם תירס מתוק (38 שקלים) או גלידה אמריקאית בגביע עם קורנפלקס ורוטב מקורמל מפתיע (22 שקלים). מילוי השעועית בסופגניות הפתיע לטובה, כנראה בזכות תוספת סוכר (מחילה מאוהבי הקינוח היפני המאופק המקורי) ואם תשאלו אותנו השילוב הכי מוצלח הוא לטבול את הסופגניות דווקא בגלידה, ולא ברוטב השוקולד שמגיע איתן.
בשורה התחתונה - כיף שיש מקום חדש שמציע מנות אוכל קוריאניות שלא מאוד נפוצות כאן, ועל אף שהמקום נפתח רק אתמול לפעילות, אפשר היה להתרשם מהתנהלות מקצועית, מנוסה, מחושבת ומהיכרות עם הסועדים הישראלים.
JMT. אחוזת בית 3, תל אביב יפו. שעות פעילות לתקופת ההרצה: ראשון-שבת 12:00-23:00. טלפון: 03-5783696. לא כשר