סצנת האוכל המתפתחת בשוק הישן בנתיבות הולכת וצוברת קהילת מעריצים מושבעים, עד שלא נותרה לנו ברירה ונסענו בשישי על הבוקר לבדוק במה מדובר: מצאנו אזור מסחרי שקצת קשה לקרוא לו שוק - סמטאות ריקות מאדם וחנויות נטושות. ברחוב היחיד של השוק יש חנות תבלינים אחת ו-3 מקומות שמגישים אוכל. 2 מהם היו סגורים בעת הביקור שלנו. ברחבה ממול, שגובלת בחניון, עומדים סוחרים בודדים ו-2 עגלות לא מזמינות במיוחד של כריכים.
אז מה הסיפור הגדול אתם תוהים? כל האקשן מתרכז סביב דוכן אחד, שכבר הפך ויראלי במיוחד בעולמות הטיקטוק. בדוכן, שנקרא יא ווארדי, צבא של עובדים מהירים ממלאים פרנות פוטוגניות בתוספות צבעוניות: יש מוזיקה, אווירה של חפלה ותור ארוך של אנשים שממתינים לפרנה שלהם. בקיצור, הצגה שהיא הלהיט הוויראלי ביותר של העיר. לצד החגיגה הזו מצאנו גם דוכן צנוע עם בוריקה פשוטה וזולה שפועל החל משעות הלילה שבין חמישי לשישי ועד כניסת שבת. ממול, בצד השני של הכביש, בין המסעדות הסגורות, יש מקום קטן ופשוט שבו הנדסאי בניין לשעבר מכין מנת אוכל רחוב לא שגרתית, מיוחדת, מנחמת וטעימה בטירוף. את המנה הזו תמצאו רק ב"מיני שוק" של נתיבות (וכן, זה מה שעליכם לרשום בווייז אם תחליטו לצאת למסע) ובשבילה במיוחד שווה להגיע למקום.
יא ווארדי - דגים בפרנה מהטאבון
הפרנה פה גדולה, בעלת צורה של חצי ירח והיא גוררת משלחות של פודיז לנתיבות. היא נאפית בטאבון נייד פשוט ואת הבצק פותחים על השולחן שליד. אחרי שהיא יוצאת מנוקדת, תפוחה וחמה היא עוברת לידי צוות מהיר של עובדי דלפק שממלאים אותה בשפע של תוספות שמיד נרחיב עליהן.
את כל האופרציה הזו מפעילים בני משפחת אלון: אבא יגאל מוודא שהמגשים עם התוספות מלאים והקציצות חמות, הבן נדב מכין את הפרנות, אמא רויטל בבית על הכנת הסירים והכל מתקתק. בתפריט יש פרנה עם קציצת דגים (45 שקלים), פרנה עם ביצי דגים (50 שקלים) ופרנה עם דג טונה מבושל ברוטב פיקנטי (45 שקלים). אפשר גם לבקש מיקס של הכול ואפשר להזמין את הכול בלי הפרנה בחמגשית (50 שקלים למנה).
מבחר התוספות כולל סלט משוויאה עם גמבה, חציל ובצל שרופים בטאבון, שום קונפי עם פלפל חריף שרוף, "הסלט של יגאל" עם עגבניות שרי, בצל, כוסברה, פלפל שיפקה וגרגרי חומוס מתובלים. הכול ביחד מתערבב עם הדגים בתוך הפרנה לכדי מנת אוכל רחוב מנחמת, ביתית ועמוסה בשפע. בגלל העומס, קשה להבין מה בדיוק אוכלים. התיבול של קציצות ביצי דגים ושל קציצות הדגים דומה מאוד וב-2 המנות שטעמנו הוא היה עז, צבעוני, חם ופיקנטי מאוד, כיאה למטבח ביתי של אמא מגרבית. ההמלצה שלנו: כשאתם מגיעים - תחליטו איזו מנה בא לכם לטעום ותטעמו רק אותה, כי אם תזמינו שתיים - תתקשו להבדיל ביניהן. זה פוטוגני, יש מוזיקה באוויר, כולם עם טלפונים שלופים מצלמים ויש תחושה של חגיגה. אוכלים בעמידה, מנגבים את השמן שזולג על הידיים עם נייר סופג שממתין על השולחן. בקיצור, חוויה אמיתית, אבל לא בטוח שזאת בהכרח החוויה הקולינרית המסעירה שבשילה במיוחד כדאי לכם לנסוע עד נתיבות.
ZIGDON
צעדים ספורים מהפינה העמוסה של משפחת אלון, ניצב דוכן נוסף ובו שלומי זיגדון, בן 18 בלבד, מטגן בוריקה מעלי בריק דקיקים שמכינה סבתא שלו דינה. לאבא שלו הייתה מסעדה טוניסאית בשוק והוא החליט להמשיך את המסורת המשפחתית. זיגדון לוקח ביד את עלה הבריק, שם עליו פירה תפוחי אדמה, ביצה, סוגר לחצי ושולח את היצירה לתוך סיר עם שמן רותח. חוץ מהבוריק הוא מטגן גם קציצות כפיתה טוניסאיות מפטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק, תפוח אדמה מעוך מתובל בפפריקה, וסולת שמחברת את המסה לכדי עיסה נוחה לטיגון. תזמינו בריק (15 שקלים), תזמינו כפיתה (4 שקלים לקציצה קטנה), תוסיפו לימונדה קרה ויש לכם נשנוש צהריים של בית טוניסאי.
אלוף הבריק
במסעדונת הזעירה של יואל בן נעים (או פשוט "אלוף הבריק") מצאנו את מנת אוכל הרחוב המסעירה ביותר. כזו שבשבילה באמת שווה לנהוג כל הדרך לנתיבות. אם לדייק, יש ליואל 2 מנות כאלה: הראשונה והצנועה יותר היא קציצת כפיתה מתערובת של ירק וללא ביצה. חוץ מזה שהקציצה טבעונית, היא טעימה מאוד ועושה חשק שכבר יגיע חנוכה. יואל לוקח את תערובת הירוקים, מוסיף פירה תפוחי אדמה, תבלינים, יוצר קציצה וזורק אותה לשמן. בזמן שהוא מטגן 5 קציצות יש כבר תור של לקוחות שממתינים ל-10-20-30 הקציצות הבאות. אף אחד לא יוצא מכאן בלי חמגשית. הביס המושלם והלא שומני הזה עולה למרבה הפלא 4 שקלים בלבד. איך הקסם הזה עובד? יואל טוען שזה כנראה בגלל המקצוע הרשמי שלו - הנדסאי בניין - אותו הוא עזב לפני שנה וחצי כדי להכין אוכל.
חוץ מכפיתה יואל מכין גם סנדוויץ' טוניסאי וסביח קלאסי, אבל השוס האמיתי אצלו זה בכלל מנת סביח בוריק שמגיע בתוך פרנה רכה. דמיינו פרנה רכה כמו ענן, מהסוג הפשוט, הקנוי ונטול הטאבון. לתוך הפרנה הזאת יואל מכניס את כל מרכיבי הסביח ובוריק ממולא בביצה ותפוח אדמה מעוך. החצילים מטוגנים לכדי שלמות, לא שומניים, לא שרופים, קראנצ'יים בקצוות, פשוט ביס של תענוג רצוף. חוץ מהבריק והחצילים נכנס לתוך הפרנה רוטב מיוחד שיואל לא מוכן לגלות את המרכיבים שלו, אבל אנחנו נגלה לכם שהוא אדום, נוזלי וטיפה פיקנטי, מטבוחה ביתית, עריסה, צ'רשי טעים בטירוף, לימון כבוש, סלט עגבניות עם בצל סגול, סלט כרוב חמצמץ וזילוף של טחינה שמחברת את הכול יחד. אחרי כל זה הפרנה מקבלת חיבוק עדין בין 2הידיים של יואל ואתם מקבלים סנדוויץ' מפואר. המנה הזו היא מפגש בין כל העולמות ויש בה קראנצ'יות, חמיצות, רעננות, פיקנטיות, נימוחות, חמימות, טריות ועקצוץ ממכר שאי אפשר להפסיק לאכול ממנו גם אם אתם כבר מזמן שבעים.
בקיצור, הדברים הטובים ביותר מסתתרים לפעמים דווקא במקומות שנחבאים אל הכלים, אצל אנשים שעושים בצניעות את מה שהם אוהבים, בלי מצלמות, מוזיקה רועשת וההייפ של הרשתות החברתיות. שלא תבינו לא נכון, גם הפרנה של יא ווארדי טעימה מאוד וניכרים בה הנדיבות והרצון לפנק עם שפע, אבל הטוויסטים שיש בפרנה סביח בוריק של יואל קנו אותנו ואנחנו רוצים להמליץ לכם בחום: סעו לנתיבות כדי לטעום אותה ובזמן שאתם מחכים לה תספגו קצת נוסטלגיה מהמקומות הקטנים והפשוטים של פעם.