גלידריית פינולי נפתחה בכיכר דיזנגוף ממש בזמן שיא משבר הקורונה, ולמרות שתנאי השטח היו מורכבים במיוחד לפעילות, היא הצליחה לעשות לצבור מוניטין בזכות האומץ לפתוח דווקא בתקופה הזאת ובזכות טעם אחד של גלידה שהוא מאוד לא רווח בישראל, ועל שמו נקרא המקום - צנוברים.
את פינולי פתחה קבוצת חבר'ה צעירים והרעיון היה להביא את הג'לטו האיטלקית הרכה לארץ. כרגע, כשטיסה לאיטליה נשמעת כמו חלום הולך ומתרחק, האפשרות לשבת בנחת ולהשקיף על כיכר דיזנגוף בתל אביב עם גלידה צוננת וטובה ביד, אטרקטיבית כמעט באותה מידה.
הגלידות בפינולי מגיעות במספר טעמים קלאסיים וכן בכמה אופציות נועזות יותר. יש כאן גלידת צנוברים, גלידת פיסטוק, גלידת מסקרפונה ופירות יער עם קראמבל בסגנון איטלקי, גלידת שוקולד בלגי, גלידת נוצ'ולה, גלידת חמאת בוטנים ופטל וגלידת וניל. על הגלידות ניתן להוסיף רטבים שנעשים במקום כמו רוטב שוקולד נוצ'ולה, רוטב שוקולד לבן או רוטב אפרופו ושוקולד מלוח, כשאת הגלידות ניתן לאכול במקום או להזמין במשלוח הביתה.
אז האם גלידת הצנוברים המפורסמת עומדת במבחן הטעם? אין ספק שמדובר בטעם ייחודי, אם כי באיטליה ניתן למצוא אותו באופן בולט יותר מאשר בארץ. גלידת הצנוברים מגיעה עם צנוברים קלויים מעליה, היא עדינה יחסית בטעמיה ומתוקה למדי, ולכן הייתה מפתיעה. אבל במבחן התוצאה עצמו, התלהבנו הרבה יותר מגלידות אחרות כאן. הצנובר לא היה מספיק דומיננטי בטעם הגלידה עצמו וכל הסיפור היה חביב אך לא סיפק את רף הציפיות.
מאידך, מגלידת הנוצ'לה - גלידת אגוזי לוז, התלהבנו מאוד. מדובר בגלידה קרמית ונהדרת שהיא לא פחות מיוחדת מטעם הצנובר המעט גימיקי. היא נותנת במה לאגוזי הלוז שבדרך כלל בטעמים פופולריים כמו נוטלה (שנמכרת ברוב הגלידריות), הם נבלעים ונעלמים תחת מעטה השוקולד. גלידת אגוזי הלוז היא הייתה מתוקה פחות מגלידת הצנובר, וקולעת יותר, לפחות מבחינתנו - טעם אלגנטי ונהדר. עוד טעמים שחיבבנו במיוחד: חמאת בוטנים ופטל וכמובן פיסטוק קלאסי.
פינולי. כיכר דיזנגוף, תל אביב