פעם היה מקצוע כזה, כורך. ובקיבוץ אילון של פעם היה כורך בשם זליג, והייתה לו כריכייה. בכריכייה היה זליג כורך ספרים וחוברות שהכריכה שלהם התבלתה, מדביק, תופר בחוט. זה היה מקום קסום, אבל כמו הרבה דברים קסומים, זמנו עבר.
רותם רביב הגיע לאילון מנהריה ולפני כשנתיים פתח במתחם העסקי השוקק של הקיבוץ את פיצה דארצ'ה המצוינת. כשהחליט שהוא רוצה להביא לצפון גם מוצרי מעדנייה בוטיקיים הוא שם עין על מבנה הכריכייה הישן והיפה. בהתחלה הוא רצה לקרוא למקום "מעדניית דארצ'ה", אבל הקיבוצניקים חשבו שזה יהיה משונה מאוד שלא לקרוא למקום שמוכר כריכים ושפועל בכריכייה "הכריכייה". רביב התלבט, חברי הקיבוץ לחצו, ובסוף נפל דבר: על חורבות הכריכייה של זליג קמה "כריכייה", מעדניית גבינות ויין.
מדובר במעדנייה שכיף להיכנס אליה ושכמובן כיף לאכול בה. רותם, שאותו אני מכירה ומחבבת, הוא פיינשמקר מהסוג הטוב, כזה שלא מתנשא עליך אבל אתה יכול לסמוך עליו שהכל אצלו ברמה של הטופ. רוב המוצרים וחומרי הגלם מיוצרים בישראל: נמכרות פה גבינות מהסוג שלא מוצאים בסופר, ממשקים ישראליים כמו ברקנית או שוורץ; נקניקים שרותם מבטיח שאי אפשר למצוא במקומות אחרים בצפון, מטבלים מקוריים ויינות. אפשר לקנות את המוצרים עצמם ואפשר לשבת על כריך טוב – זו, אחרי הכל, כריכייה. רביב המציא בעצמו כמה שילובים מומלצים לכריכי גבינה או נקניק, והם כתובים על הלוח (אבל כמובן שאפשר להמציא לבד ולבקש מה שרוצים). למרות שהמקום כשר, אם תבקשו ישימו לכם את הנקניק בצד ותוכלו להכניס אותו לסנדוויץ' גבינה שלכם בעצמכם. אפשר להזמין גם פלטת גבינות או נקניקים המוגשים עם לחם מחמצת, ואת הכל אפשר גם לקחת בסל פיקניק חמוד ולמצוא פינת חמד לפיקניק יפה בהרי הגליל.
אם אתם עצלים, נעים וטוב גם לשבת בכריכייה עצמה. חלק מהרהיטים המקוריים שהיו בכריכייה של פעם עברו שיפוץ ומשמשים את המעדנייה של היום, ובקרוב תוצב בחוץ מכונת הכריכה המקורית שאיתה עבד זליג הכורך, הנמצאת כרגע בתהליך שיפוץ ושימור, לצד הסבר על המבנה ההיסטורי ותמונות שלו. בינתיים המקום פעיל משעות הבוקר ועד אחה"צ המוקדמים, אבל בהמשך רותם מתכנן להציע יין טוב, גבינות ואווירה גם בערבים.
הכריכייה. קיבוץ אילון, כביש 899. א-ה 9:00-17:00, שישי 9:00-15:00