הצפון מתאושש לאיטו, כך לפחות נדמה לנו, אבל יש אנשים שלא זקוקים לזמן התאוששות כי שום מלחמה לא תעצור אותם. אנשים מהסוג הזה בדיוק פתחו לפני שבועיים טרטוריה חדשה בקיבוץ עמיר, שנמצא קרוב מאוד לקריית שמונה. לטרטוריה החדשה קוראים לולו קיבוצטריה ומאחוריה עומדים רועי כהן, שהקים יחד עם השף חיים טיבי את טיביס ב-2013, וזוגתו אופיר זילברשטיין שניהלה את טיביס במשך עשור ובהשכלתה היא יננית בוגרת WSET.
לולו ממוקמת בתוך בית הקירור הראשון של הקיבוץ, שנבנה ב-1950. היום זהו מבנה לשימור, מוקף מדשאות, ובתוכו ניצבים שולחנות עם מפות לבנות. עוד במסעדה מרפסת חיצונית מקורה בווייב משוחרר יותר, וגם בר ארוך באווירה צעירה עם 15 מקומות ישיבה, הפונה למדשאות שמסביב למסעדה. מי שמבשל כאן הוא השף צחי רודא (אקס פוקצ'ה בגן הצפון), שבזמן המלחמה היה מפונה לתל אביב ועבד בטוטו של השף ירון שלו ובלולו של קבוצת הספיקאיזי שנפתחה בנחלת בנימין בקיץ.
התפריט של לולו קיבוצטריה נשען על תוצרת מאזור הצפון - עם גבינות של מחלבת גרינלי מאורטל, דגים מדג על הדן וירק ללא כימיקלים מחוות פשוט טבעי בקיבוץ יפתח. בתפריט תמצאו מנות כמו צלחת אפריטיבו (115 שקלים); ארטישוק יהודי מטוגן כמו ברומא (59 שקלים); כדורי פריטטינה מספגטי שמטוגנים עם מוצרלה ופרמזן (45 שקלים); ובוראטה שמוגשת כאן לא עם עגבניות שרי כפי שנהוג היום בכל מקום אלא דווקא עם תירס מתוק, אפונת גינה, צ'ימיצ'ורי ושמן בזיליקום (64 שקלים). מבחר הסלטים כולל כמובן פנצנלה (76 שקלים), ויש גם מנת מלנזנה עם מטבוחה איטלקית (68 שקלים).
בגזרת המנות ה"רציניות" יותר תמצאו שני סוגים של ריזוטו - קצ'ו אה פפה ואל מילאנזה עם זעפרן (59-68 שקלים); פסטות כמו פטוצ'יני שרימפס טייגר וגם ספגטיני סרטנים כחולים עם חמאת תירס (115 שקלים); ריגטוני וודקה רוזה, ניוקי ערמונים ולינגוויני אלי אוליו (74-88 שקלים). מבחר הפיצות כולל פיצה מרגריטה, פפרוני, ביאנקה ופיצה ים מעניינת ולא שגרתית עם אנשובי, סרדינים, קונפי דג ותפוח אדמה מדורה (78 שקלים). בגזרת השתייה יש בתפריט שני מותגים של בירה איטלקית, דרינקים איטלקיים כמו נגרוני, ורמוט סודה ואפרול שפריץ (42-56 שקלים) ויינות מאיטליה, ויש גם גלידה איטלקית שמכינים במקום.
רועי הוא לא רק מסעדן אלא גם יבואן של מכשירי מזיגה מיוחדים ליין, ולפני פרוץ המלחמה תכננו הוא וזוגתו לפתוח בר יין בקיבוץ דפנה. זה כמובן לא קרה, אבל כבר בשיא המלחמה התחילו השניים לתכנן את לולו. "אנחנו לא מתרגשים, רגילים למציאות של קטיושות וחדירת מחבלים מאז הילדות ומאוד אוהבים את הצפון היפה", מסביר רועי. "יש עכשיו מלא הזדמנויות, ואני מאמין שהכל יחזור ויהיה הרבה יותר טוב ויותר חזק ממה שהיה, כי אנחנו הרי לא משתפרים כשטוב לנו".
לולו קיבוצטריה. קיבוץ עמיר, שני-שבת מ-12:30. לא כשר