בראוניז הם מהמטעמים הפשוטים ביותר להכנה - גם מי שחושש מאוד מאפייה, קרוב לוודאי שיהיה לו אומץ לנסות להכין בראוניז. מצד שני, יש הרבה, אפילו המון מקומות לפשל בהם - הסוד לבראוניז מעולים טמון בחומרי גלם טובים מאוד (בדגש על שוקולד מעולה), שילובים נכונים ובעיקר בעיקר זמן הוצאה מדויק מהתנור. הוצאתם מוקדם מדי? הבראוניז לא מוכנים והם עדיין בלילה. הוצאתם מאוחר מדי? הלחות והעושר שמאפיינים בראוניז מעולים התחלפו בן רגע ביובש עז ודיכאון.
לאחרונה שמענו על מותג חדש שעושה את צעדיו הראשונים בשוק, וכל תכליתו היא משלוח מגשי בראוניז עד הבית. קוראים לו בון בייקרי (BON), והוא עובד בשיטה פשוטה מאוד: נכנסים לאתר האינפורמטיבי, מזמינים, ומקבלים את הבראוניז לבית או למשרד במגשים יפים וממותגים להפליא, כנהוג לאחרונה במשלוחי מתוקים. נוח? בהחלט.
בין שלל סוגי הבראוני שתוכלו להזמין בבון תמצאו בראוניז סמורס עם מרשמלו, ביסקוויטים, שוקולד לבן ושוקולד חלב; בראוניז עם שוקולד לבן, שוקולד חלב ופקאן; בראוניז מאצ'ה ושוקולד לבן; בראוניז שוקולד רובי ושוקולד לבן; בראוניז עם בוטנים מלוחים, שוקולד לבן, מריר וקרמל; בראוניז עם שוקולד לבן, שוקולד חלב וקשיו; ומגש בראוניז משוקולד ולרונה בציפוי זהב 24 קראט.
כל מגש בראוניז, שלטעמנו יכול להספיק בכיף כקינוח ל-8 סועדים, עולה 80-95 שקלים, למעט הבראוניז שמצופים בזהב, שעולים לא פחות מ-500 שקלים. למה לאכול עוגה בציפוי של מתכת, גם אם היא מאוד יקרה - אין לנו מושג, אבל אם משום מה אוכל בציפוי זהב זה מה שמדליק אתכם, האופציה קיימת, וזה המחיר שלה.
אנחנו ניסינו חמישה סוגים של בראוניז, ונקדים ונאמר שחלקם היו מצוינים וחלקם הרבה פחות. המוצלח מכולם היה דווקא הסוג הקלאסי - בראוניז עם שוקולד לבן, שוקולד חלב ופקאנים. אלה היו פשוט נהדרים, עבים במידה, מפנקים ועתירי שוקולד. המרקם שלהם היה מעולה ועסיסי כנדרש ועשה חשק לעוד, ורמת המתיקות הייתה שפויה. באמת בראוניז מצוינים. גם הבראוניז בתוספת הקשיו שניסינו היו טובים מאוד, אף שהיו קצת פחות עסיסיים (כמו שאמרנו - הכל טמון בתזמון ההוצאה מהתנור).
עוד טעמנו בראוניז בתוספת שוקולד רובי, שהיו נאים וורדרדים אבל לקו, כנראה באשמת הרובי, במתיקות יתר, לפחות לטעמנו; ועוד מגש מבטיח ויפה במיוחד של בראוניז סמורס, שהיו קשים מאוד להתעסקות (נסו לחתוך מרשמלו אחרי שנצרב והתקשה מחדש) ויבשושיים מאוד. לא נותר לנו אלא לקבוע ששילוב של מרשמלו וביסקוויטים לא לא תורם כלום לבראוניז, ושהיה עדיף ללא ניסיון ההתחכמות הזה.
אבל את המפלה הגדולה חווינו עם בראוניז המאצ'ה והשוקולד הלבן, שהיו אלה שהכי ציפינו להם. אין חובבי מאצ'ה גדולים מאיתנו, וכשאנחנו רואים את הירוק היפהפה של התה היפני אנחנו מתלהבים בכל פעם מחדש. אלא שהפעם ציפה לנו מפח נפש גדול, כשניסינו לנעוץ את הסכין בעוגה וגילינו שהיא לא אפויה, ולמעשה נותרה כמעט נוזלית. מאכזב, במיוחד כשמדובר בעסק שמתמקצע בבראוניז. אחרי שעודכנו שטעם המאצ'ה הוא חדש לחלוטין, וזו הפעם הראשונה ששווק, התרכך ליבנו, אבל החוויה לא נשכחה.
בשורה התחתונה: מי שאוהב בראוניז ישמח כנראה לנסות את המשלוח החדש והכיפי הזה. עם זאת, אנחנו ממליצים בכל לב להישאר בגבולות הפשטות המנצחת, בלי שום גימיק, וללכת על הטעמים הקלאסיים של שוקולד עשיר בתוספת אגוזים. לפעמים פחות זה לחלוטין יותר.