כמעט כל עיר גדולה בעולם מתגאה באזור הצ'יינה טאון שלה, שמהווה לא רק מוקד משיכה תיירותי מהנה אלא גם מקור טוב לאוכל אסייתי אמיתי (בין לא מעט מלכודות תיירים), חומרי גלם שקשה להשיג ועוד שלל מוצרים משונים מרחבי העולם.
רוב חובבי האוכל כבר מכירים את החנות דראגון בנווה שאנן ואת המסעדה הסינית הקטנה במדרחוב עצמו, אבל איכשהו לתחנה המרכזית עצמה קצת חוששים להתקרב ובטח שלהיכנס, ללא סיבה אמיתית. רוב החנויות בבניין העצום הזה נטושות ומוזנחות, אבל באזור הקטן שבקומה 4 יש חיים של ממש, וגם אוכל טעים ולא יקר למי שמחפש משהו קצת אחר.
קודם כל, איך מגיעים לפה?
השוק החצי מאולתר של התחנה המרכזית פועל בעיקר בימים שישי-שבת-ראשון, מ-14:00 בערך ועד שעות הערב. לפעמים חלק מהדוכנים מתחילים לפעול מוקדם יותר, ולפעמים גם מאוחר יותר. שוק, אתם יודעים איך זה. חנויות הקבע ומסעדה אחת פועלות גם בימים אחרים בשבוע, אם אתם ממש לא יכולים להגיע בסוף השבוע ורוצים בכל זאת לחוות את המקום. בסופי השבוע רוב הכניסות לתחנה סגורות, אז כדאי להגיע לכניסות מרחוב לוינסקי, שפתוחות בדרך כלל. אחרי שנדהמים מהאבטחה הרצינית, עם גלאי מתכות והכל, מתחילים להתקדם פנימה ונעזרים בשלטים שמכוונים לסניף מקדונלד'ס (שעדיין חי וקיים). מול מקדולנד'ס תמצאו רחבה עם כמה דוכני בגדים זולים, ובהמשך תגלו את דוכני האוכל, שממשיכים גם במעלה השיפוע שעולה לקומה הבאה.
מה קונים כאן?
במתחם הקטן הזה של החנויות - שרובן נקראות "מקטי קבאלאן" ונמצאות בבעלותו של ישראלי בשם אלי שרביט - אפשר למצוא כמעט כל מוצר אסייתי שאתם צריכים לבישולים שלכם, וגם לא מעט כאלו שבחיים לא שמעתם עליהם. נודלס מהמון סוגים, קטשופ מבננות, כמה סוגים של סויה וגם רוטבי דגים מותססים שנראים די הארד קור. חוץ מהם אפשר למצוא שם תערובות תבלינים מוכנות, דגים ופירות ים קפואים, ואם חופרים קצת במדפים אפשר לגלות עוד אוצרות.
בין המדפים מתחבאים גם ממתקים ושוקולדים מערביים יותר, כמו טעמים מיוחדים של עוגיות אוריאו, טים טאם אוסטרלי בטעמים שונים, קיסס של הרשיז בהמון גרסאות ושוקולדים של מילקה בזיל הזול. שווה רק לבדוק את תאריכי התפוגה של המוצרים, כי כבר נתקלנו בבית בשוקולד פג תוקף, אבל זה קרה רק פעם אחת.
בצד הקוריוזי יותר אפשר גם למצוא סוכריות תמרינדי מלוחות-חמוצות, מאפים קפואים במילויים מלוחים ומתוקים והמון סוגים של מנה חמה אסייתית, אם זה עושה לכם את זה. האמיצים במיוחד יוכלו להצטייד כאן בגרסה הקוריאנית הסופר חריפה של מנה חמה, זו שהפכה בשנים האחרונות לפופולרית מאוד באתגרי יוטיוב למיניהם ואפשר היה להזמין עד לא מזמן רק מאתרים כמו eBay.
בדוכנים במפלס התחתון ובאלו שמסביב לחנויות תמצאו ירקות ופירות טריים - חלקם רגילים כמו בננות, תפוחי אדמה או אפונה ואפונת שלג טריות במחירים שלא תמצאו בשום מקום אחר, וחלקם אקזוטיים יותר, כמו פרחי בננה, עלי בננה טריים, בטטות סגולות, שורש קסאבה, פלנטיין, במיה תאילנדית, ביטר-מלון ועוד המון סוגי עלים שונים ומשונים. במקפיא של אחד הדוכנים תמצאו גם פירות קפואים כמו הדוריאן עז הריח מתאילנד, לונגן שמזכיר קצת ליצ'י, אננס, מנגו, פלחי קוקוס ועוד.
מה אוכלים פה?
קניות זה נחמד, אבל בסופו של דבר באנו גם לאכול, ואם הסתובבתם בין החנויות בטוח הרחתם לא מעט מהמנות שמתבשלות מסביב ונפתח לכם התיאבון. המקום הכי מסודר לאכול בו הוא המסעדה הקטנה של מקטי קבאלאן (יחסית לדוכנים מדובר במסעדה, אבל איך נאמר, גם היא לא ממש "מסעדתית"). על הדלפק מסודרים סירים עם כל מיני תבשילים, והמוכרות האדיבות ישמחו להסביר לכם, בשילוב של עברית ואנגלית, מה מסתתר בכל סיר. מזמינים, מקבלים את הצלחת ויושבים לאכול על שרפרפים שמפוזרים במסעדה בצמוד לדלפקים, ממש כמו באסיה. המאכלים פה משתנים מדי פעם, אבל כמעט תמיד תמצאו מרק פיליפיני שנקרא ארוז קאלדו (20 שקלים לקערה) - מרק אורז סמיך על בסיס של ציר עוף, עם ביצה קשה, כנף עוף עסיסית שמתחבאת בפנים והמון שום קלוי. מדובר במרק מצוין ומשביע ממש, במיוחד אם מוסיפים לו קצת סויה וחומץ שום, שנמצאים על השולחנות. עוד תמצאו פה מרק מאמי (20 שקלים) עם נודלס עבים, ציר בקר (קצת פחות מוצלח מזה של מרק האורז) וקוביות בשר טעימות; דים סאם מאודים מסוגים שונים (הכי טעימים אלו במילוי שרימפס, 10 שקלים לשלישייה); עוד תבשילי בקר, דגים ונקניקיות שמתחלפים מדי פעם, ואפילו קארי פיליפיני.
במסעדה הקטנה אפשר למצוא גם את הקינוח הפיליפיני הפופולרי הלו-הלו (15 שקלים), שהוא בעצם כוס פלסטיק גבוהה מלאה בברד עם המון תוספות לא שגרתיות כמו שעועית ממותקת, ג'לי קוקוס בצבעים שונים, מחית בטטה מתוקה, חלב ממותק, פלאן ספרדי ועוד הפתעות. הוא מוזר, הוא מיוחד ושווה לנסות אותו, במיוחד אם חולקים אותו עם עוד אנשים.
בדוכנים הארעיים יותר אפשר למצוא מגוון עצום של מנות שכבר ארוזות לקחת הביתה, שהמוצלחות שבהן הן סיגרים קטנים ממולאים בבשר, נודלס דקים עם ירקות ברוטב סויה, אורז מאודה בעלי בננה, קוביות בשר חזיר צלוי (לאוהבי השומן בלבד) וכיסונים מאודים שמזכירים באו ונקראים בפיליפינית סיו-פאו (5-15 שקלים למוצר). יש עוד מבחר גדול ושווה להתנסות בכמה שיותר דברים, רק קחו בחשבון שחלק קטן מהמאכלים - כמו נודלס ברוטב כתום זרחני בשם פאנסיט - הם בעלי טעם לא מוכר שקצת קשה להתרגל אליו. בחלק מהדוכנים מוכרים גם שיפודי בשר חזיר מהבילים (6 שקלים לשיפוד) ששווה לנשנש תוך כדי ההסתובבות, במיוחד אם הם הגיעו ממש עכשיו, והם עדיין חמים ונוטפי רוטב סויה מתקתק. אמיצים במיוחד יכולים לנסות גם את המעדן הפיליפיני באלוט (13 שקלים), שהוא סוג של אפרוח מבושל בביצתו, אבל אפילו לנו יש גבולות. עוד תמצאו בדוכנים תבשילים שונים כמו נודלס, תבשילי בשר ברוטב ואפילו קציצות עוף ברוטב סויה מתקתק, שאפשר לאכול עם אורז.
אם תהיתם, צמחונים וטבעונים לא ימצאו פה הרבה מה לאכול, למעט קינוחים וכמה מנות קטנות כמו אגרול ירקות או נודלס (כדאי רק לוודא שבאמת אין בהם בשר). אבל גם אם לא תאכלו כלום - השוק הזה שווה ביקור בשביל שלל המוצרים המיוחדים והמון סוגי החטיפים.
השוק הפיליפיני בתחנה המרכזית. הרחבה בקומה 4, תחנה מרכזית. ימי שישי-שבת-ראשון מ-14:00