בשר למאכל הפך לנושא מורכב מאוד ושנוי במחלוקת, בישראל כמו בשאר העולם. גם מי שרחוקים שנות אור מטבעונות מעורים בפרטים המטרידים של תנאי גידול החיות בישראל ובסוגיות בריאות למיניהן - למשל, העובדה שהבשר נמכר לנו בסופרמרקטים אחרי שהוזרקו אליו נוזלים וחומרים משמרים ומזיקים. איש לא יכול להכחיש כי הולך וגובר הצורך בשקיפות והבנה של המתנהל מאחורי הקלעים של תעשיית הבשר. מיזם חדש בשם חי בריא מנסה לעשות בדיוק את זה, ולשנות את שוק צריכת הבשר בארץ.
עוד המון דברים מעניינים לקרוא בסופ"ש, ממש כאן בפייסבוק שלנו
מדובר ביוזמה פרטית שיוצרת תו תקן חדש וראשוני אותו יכולים לקבל מגדלים ברחבי הארץ. התו מתקבל לאחר בדיקה מקיפה של חברה חיצונית ששומרת על תקנים בינלאומיים מחמירים, שגובשו על ידי וטרינרים ומדענים ונוגעים לכל השלבים, מהגידול ועד השחיטה של החיה. מה בעצם מבטיח תו שכזה? שמדובר בבשר שלא הוזרקו אליו אנטיביוטיקה או הורמונים, ושמקורו בחיה שנולדה וגדלה בישראל וחיה בסביבה ששמרה על רווחתה.
מאחורי חי בריא עומדים לימור אברבוך, רואת חשבון שעבדה בעברה בחברת חקלאות גדולה בשם סינג'נטה, ודודי פרי, רואה חשבון ואיש עסקים. הטריגר למהלך, לטענתם, הוא הירידה באיכות הבשר התעשייתי שנמכר לנו בארץ והתנאים הבעייתיים שבהם מגודלים בעלי החיים בישראל.
"תו חי בריא נותן מענה לאותם לצרכנים שאינם יכולים יותר לעצום את העיניים ומחפשים אלטרנטיבה הומנית ובריאה יותר למזון התעשייתי, תוך כדי תמיכה במגדל הישראלי המקומי", אומרת אברבוך. "התו מספק לצרכנים ביטחון ושקיפות לגבי מקור המזון ואופן הפקתו, ויאפשר להם לקבל החלטת צריכה מושכלת התומכת בקידום חקלאות מקומית ואחראית".
ליוזמת חי בריא הצטרפו כבר כמה מעדניות ואיטליזים ברחבי הארץ, כמו ידע הבשרים של רפי אהרונוביץ, לגזיאל מעדני בשר, הבשרים של זלמן וסוד הבשר, ובאופן טבעי גם מסעדות נכנסות לתמונה. הראשונה שבהן היא מסעדת NG הוותיקה מנווה צדק בתל אביב, שמגישה זה כמה שבועות נתחים כמו פיקנייה, שייטל, פלאנק, ספיידר ואסאדו מבשר עם תקן חי בריא.
"לי כמסעדן חשוב לדעת איך גידלו את החיה, מה היא אכלה ומה עבר עליה מרגע שהיא נולדה", אומר גיורא אשכנזי מ-NG. "כל התפיסה של חי בריא זה גידול הוגן של בעלי חיים ושאנשים יידעו מה הם אוכלים. שמי שצורך את המוצר יידע שחומר הגלם טופל נכון, שהחיה אכלה אוכל בסטנדרטים גבוהים ולא דחפו לה אנטיביוטיקה וזבל עופות. היום יש מגמה של שמירה על בריאות והימנעות מבשר מעובד, וחי בריא נותנת לך אפשרות לדעת מה נכנס לגוף שלך".
עוד באוכל טוב:
- ככה מכינים פאי רועים כמו שצריך
- איך הפכתי להורים שלי והתחלתי לשנוא מסעדות
- השרימפס הכי שמנים בארץ מתחבאים בהרי ירושלים
גם אשכנזי יודע שהנושא של גידול החיה באופן הוגן יכול לגרור תגובות סרקסטיות, בייחוד מצד קהילת הטבעונים. "להרבה אנשים חשוב שגם יתייחסו באופן הוגן לחיה. אני יודע שציניקנים יכולים להגיד שהיחס ההוגן לחיה כאן הוא לכאורה סרקסטי, אז אני לא נכנס לתחום הזה ורק מדגיש כי הערך המוסף של חי בריא הוא להכניס משהו מזין לתוך הגוף. לכן אני בטוח שהבשר שעבר את התקן הזה יגיע בהקדם לכל המסעדות המובילות בארץ. הפרוטוקול של חי בריא מתחיל באוכל של החיה ומגיע לגודל השטח שהיא צריכה לרעות בו. אלה פרוטוקולים שמתנהלים לפיהם באירופה כבר שנים ועכשיו אנחנו בתעשייה בישראל מיישרים קו".
מיזם חי בריא מצטרף למגמת הפארם טו טייבל שהולכת ותופסת תאוצה בעולם וגם אצלנו בישראל, שבמסגרתה הסועד יודע יותר על המסלול שעבר חומר הגלם עד שהגיע אל הצלחת. מבחינה כלכלית, המשמעות של המהלך היא שמחירי הבשר, שהם גם ככה גבוהים יחסית בארץ, יעלו בשיעור שבין 10 ל-15 אחוזים לבעלי התקן. כרגע קיבלו את התקן רק זוג מגדלים ישראלים, ובחודש הקרוב עתידים לקבל אותו עוד כ-30 מגדלים מכל הארץ.