חנוכה הפך כבר מזמן הפך לחג בו מאפיות, קונדיטורים ושפים מתחרים ביניהם מי יהיה יותר יוצא דופן, מושחת ומיוחד. זה קורה בכל שנה, כל פעם מחדש, אבל השנה באמת נתקלנו בסופגניות שלא ראינו בעבר. אלו לא רק הציפויים, המילויים והקישוטים, אלא ממש שבירת מוסכמות מוחלטת כמו סופגניות הזהב היוקרתיות של דודו אוטמזגין שמצופות זהב אמיתי ונמכרות ב-100 שקלים ליחידה.
כעת, אל משחק ה"למי יש סופגנייה יותר מיוחדת?", נכנסה גם עיריית ירושלים שיצאה לכבוד החג בפרויקט מיוחד שנקרא "הסופגנייה הירושלמית" ובמסגרתו 15 שפים, קונדיטורים ומוסדות בעיר הבירה יצרו את הסופגניה הכי ירושלמית שלהם. השף אסף גרניט למשל, המציא סופגנייה ברוח העוגה הבחושה של קולנוע סמדר המיתולוגי ורחל בן אלול מ"מאסטר שף" יצרה סופגנייה שכל כולה השראה מהמפלצת המוכרת בשכונת קריית יובל.
למרות האטרקטיביות של שתי הסופגניות כאן למעלה, החלטנו לעלות לירושלים כדי לטעום את אחת הסופגניות הכי מסקרנות (ויש שיאמרו הזויות) בפרויקט: סופגנייה של מאפיית אנג'ל הירושלמית במילוי של מעורב ירושלמי מבית סטקיית חצות. בקיצור, מיתולוגיה שפוגשת מיתולוגיה, וענקית ירושלמית שפוגשת מוסד ירושלמי וותיק. נשמע מוזר נכון? אבל בעיקר מבטיח, אתם חייבים להודות.
נתחיל בפן החיובי: הסופגניה הייחודית של אנג'ל וחצות נראית לא רע בכלל; סופגנייה ריקה (ללא מילוי וללא ציפוי של אבקת סוכר) ובתוכה כמות נאה של מעורב ירושלמי מתובלן היטב, וקצת עמבה וטחינה שחותמים את הסיפור. גם המחיר לגיטימי לחלוטין: 20 שקלים למנה שסוגרת לכם יופי של ארוחת צהריים קלילה.
רגע, אבל מה לגבי הטעם? ובכן, לא השתכנענו שהסופגנייה היא המחליפה הלגיטימית של הפיתה או הלאפה, אבל בהחלט היה מדובר בשילוב מרתיע לרגע וחביב פלוס במבחן הטעימה עצמו. ועדיין, למי שאינו חובב או נמנע ממזונות שמנים - מדובר בקומבינציה שומנית בהחלט. הרי יש לנו כאן סופגנייה שמנמנה ובתוכה מנת חלקי פנים שגם היא אינה דלה בתחושת השומניות. שורה תחתונה: ראו הוזהרתם! אך אם אתם נועזים ובעניין של לחגוג את חנוכה בצורה יוצאת דופן, שימו פעמיכם לעיר הבירה בחג הקרוב (הסופגניות מוגשות במהלך כל החג) ונסו את אחת הסופגניות המיוחדות שנוצרו במסגרת הפרויקט. זה לגמרי שווה את זה.