אם זה נראה כמו בשר, מריח כמו בשר, מרגיש כמו בשר – לא בטוח שזה בשר
אחרי שהשתלטו על רוב תפריטי המסעדות, לפחות על כאלה שנמצאות במרכז הארץ, חברת רידיפיין מיט משיקה מוצר נוסף בסדרת תחליפי הבשר שלהם – "בשר חדש" מפורק שמיוצר בטכנולוגיות מתקדמות וגם מכיל אחוז גבוה של חלבון, שזה תמיד נחמד וגורם לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו בין ביס לביס. בקיצור, יש פה מספיק סיבות לחגוג בארוחת טעימות מיוחדת במסעדת סלאס ביפו, שבקרוב גם תכניס לתפריט הקבוע שלה מנות עם ה"בשר" המדובר.
את הסעודה פתחנו דווקא לא עם מנה של רידיפיין מיט, אלא עם סלט ספייסי סובה שמורכב מאטריות סובה, ויניגרט וואפו בוטנים, יוזו, קשיו ומעט ירקות. האמת שלא הייתי קוראת למנה הזו "סלט" וגם לא ממש "ספייסי", אבל ייתכן שמדובר במנת אטריות הסובה מהטעימות שדגמתי, ולגמרי הייתי מוכנה לקבל אותה כמנה עיקרית ולא רק כפתיח קל.
ה"בשר" המדובר הוגש לראשונה הערב במנה של עלי תות (שזה כמו עלי גפן, רק לא) ממולאים. לא מדובר כאן בטעמים של עלי הגפן הקלאסיים מהדוכנים בדרך צפונה בשבת, ולא הצלחתי לפצח מאיפה מגיע הטעם המתוק החזק, אבל הוא גרם לי למצות את המנה אחרי שניים או שלושה ביסים ממנה. זאת לא המנה שהייתי בוחרת להציג איתה את ה"בשר החדש" (כך הם מכנים את הרידיפיין מיט), כי היא לא עושה עימו חסד. שמישהו יחזיר לי את מילוי האורז בבקשה.
המנה הבאה, טטאקי נתח קצבים, כבר מוכרת יותר עבור מי שהתנסה בעבר עם המוצר. מדובר על נתחי רידיפיין מיט פרוסים דק על קרם ארטישוק, קרם חציל וצ׳ילי קוריאני, וזו בעצם מנת הרידיפיין האופנתית שרצה עכשיו בכל המסעדות שמכבדות את עצמן, וזו ספציפית מזכירה מאוד מנה שטעמתי במסעדת מחניודה של אסף גרניט, כשכל הבאז רק התחיל. גם בקרב הסועדים הלא-טבעוניים בשולחן הוסכם פה אחד שזה התחליף שהכי דומה לבשר גם מבחינת הטעם וגם מבחינת נראות, וברמת דיוק כל-כך גבוהה שיכולה אולי להרתיע מעט את אלו שבוחרים לא לאכול מהחי באופן קבוע.
כוסות היין והקוקטיליים המשיכו לזרום לשולחננו, ואיתן גם מגש ענק ומרשים במיוחד של מנות טאקו "בשר חדש" מפורק. הטאקו עצמו עשוי מתירס סגול וממולא ב״בשר חדש" במרינדת אשיוטה ואננס, קרם אבוקדו חלפיניו, מיקס עלים, צ׳ילי, בצל מוחמץ, סלסה קקטוס ופלח ליים. הבשר המפורק המדובר הוא בעצם המוצר החדש שמושק כאן הערב, והייתי שמחה להרגיש יותר את הטעם שלו בלי התוספות מסיחות הדעת. כך או כך, מנה טעימה לאוהבי החריף והמקסיקני ורק בשביל ההגשה הנהדרת הייתי מזמינה אותה שוב אם אגיע למסעדה עם אורחים שארצה להרשים.
את החריפות איזנו עם גיוזות "בשר חדש" טחון ממולאות בבצל מקורמל, יוזו קושו ועשבים. הגיוזה עצמה אמנם הייתה יבשושית מעט, אבל עם המילוי ״הבשרי״ המעולה אי אפשר להתווכח. אני לא יודעת אם כל השפע הטבעוני גרם לי להתלהב קצת יותר מידי, אבל גם כאן אני יכולה להישבע שאוכל-כל לא יבחין שלא מדובר בבשר אמיתי.
את סעודת המלכים הזו סיימנו במנת קניבאו באו, לחמנייה מאודה ממולאת ב"בשר חדש" מפורק ומוגשת עם פונזו וסלטון מוחמצים. זו לגמרי המנה המנצחת שלי הערב, ולו רק כי זו מנה שבאמת מרגישים את תחליף הבשר המעולה הזה בלי יותר מידי תיבולים וקישוטים, רק קצת סויה וקצת עלי נענע (שתמיד מוזמנים לביסים שלנו). אגב, מעבר לדמיון למקור, ה"בשר חדש" המפורק של רידיפיין מיט לא דורש הכנה מראש, ולמעשה תוך מספר דקות מקבלים מנה שמדמה בשר שבושל במשך שעות. לגמרי יתרון למסעדות עמוסות או למארחים לחוצים.
לסיכום, על אף שמדובר כאן בתחליף 100% טבעוני, הופתעתי לגלות שחברת רידיפיין מיט שמה לעצמה כמטרה להיכנס לשוק המזון הרחב ולהציע מוצרים שיספקו דווקא את אוכלי הבשר. אולי זאת הסיבה שהייתי הטבעונית היחידה בארוחת הטעימות הזאת, ולצערי גם גיליתי מאוחר מידי שלא כל המנות שהוגשו כאן טבעוניות למהדרין. אופסי.