אפשר לשנוא אותו, אפילו מומלץ - אבל אי אפשר להתעלם מכך שהקיץ כאן, והוא בשיאו. אז מה כן אפשר לעשות? ליהנות מקצת גלידה, ואם אפשר אז הרבה. כדי לקבוע איזו גלידה הכי טובה התכנסנו לטעימה עיוורת של כמה גלידות: היוקרתיות יותר, של גלידריית הבוטיק בוזה שפועלת בתל אביב ובצפון הארץ ושל רשת גלידות וניליה, ואלה שנפוצות בכל סופרמרקט - קרמיסימו ובן אנד ג'ריס. בכל המקרים טעמנו גרסה של הטעם הפופולרי ביותר מסביב לעולם - שוקולד, כמובן.
מה קנינו?
- קרמיסימו שוקולד עם פצפוצי שוקולד - מארז משפחתי, 1.33 ליטר (18.90 שקלים).
- בן אנד ג'ריס ניו יורק סופר - גלידת שוקולד עם פאדג', פאדג' לבן, פקאנים, אגוזי מלך ושקדים מצופים, 500 מ"ל (24.90 שקלים).
- מארז חצי קילו של גלידת שוקולד מווניליה (48 שקלים).
- מארז חצי קילו של גלידת שוקולד נוטלה מבוזה (52.70 שקלים).
מה חשבנו?
נתחיל במחמאה כללית: גלידה היא דבר טעים ואנחנו יכולות לאכול אינסוף ממנה. כמעט לא משנה מה הטעם או מה האיכות. אממה, במבחן הטעימה העיוורת היה קל מאוד לנחש מהי הגלידה התעשייתית ומהי הגלידה המושקעת יותר, כבר לפי הצבע: גלידת השוקולד שהכי אהבנו הייתה גם הכהה והעשירה ביותר, בעוד היתר היו בגוונים חומים בהירים ומעט מבאסים.
אז מה הדירוג הסופי? את מרבית הנקודות קיבלה הגלידה של וניליה, שהייתה עשירה מאוד בטעמיה והותירה תחושה מרירה-מתוקה נעימה של קקאו איכותי. למקום השני הגיעה הגלידה של בוזה - שהייתה יותר אגוזית משוקולדית ומעט מתקתקה מדי. אחריהן גלידת בן אנד ג'ריס, עם טעם חביב בלבד אבל תוספות רבות ועשירות שהשאירו אותנו משתוקקות לעוד; ואת כמות הנקודות הנמוכה ביותר קיבלה גלידת קרמיסימו, שהייתה חביבה אבל לא באמת שוקולדית, ובעיקר הותירה טעם לוואי מבאס ותחושה שמנונית בפה.