הייפ לחוד, משלוח לחוד: עשינו טייק אוויי ממסעדת האחים

לרוב, ארוחת הצהריים המשרדית שלי נעה בין סלט עצוב בהרכבה אישית לקופסת הפלסטיק המיקרוגלית והמסרטנת המכונה "אוכל מהבית" שגם היא, בהיעדר קציצות מאמא, מתגלה כעגמומית במיוחד. תדירות הזמנות האוכל למשרד נמוכה ממניעים כלכליים ודיאטטיים, אבל כשהיא מתרחשת, מדובר במאורע משמעותי הדורש היערכות כוללת עם שלל פגישות הכנה, דיונים קבוצתיים, זימון חדר ישיבות ולעתים גם הקמת ועדת חקירה. מכאן אפשר להבין שתלינו לא מעט תקוות בהזמנה מהאחים, מסעדת בר וגריל שמרגשת, כך מסתבר, תל אביבים רבים (כל כך הרבה מילים מכובסות המתאימות לעידן הפי.סי שאוסר לכנות מקום כ"שיפודייה של אשכנזים").

בכניסה לאתר קיבלה את פנינו הודעה דרמטית: "שימו לב – לא ניתן להזמין כלל!". מאחר שיש לנו בעיה עם סמכות, לא נתנו לה לרפות את ידינו והתקשרנו למספר שהופיע באתר, שהיה שייך בכלל לחברה שעשתה בעבר משלוחים עבור המסעדה, מסתבר שהם כבר לא, אבל הם נתנו לנו את המספר הנכון. אנשים נחושים ורעבים פחות כבר היו מתייאשים, אבל אנחנו נסתפק בהמלצה למסעדה: תסדרו את העניינים שלכם בגוגל, אף אחד לא צריך להרגיש שהוא בעיצומם של מבדקים לנאס"א כדי להזמין שיפוד. לאחר שיחת טלפון נעימה ועניינית עם המסעדה, ארבעה אנשים התיישבו איש איש במשרדו והעמידו פנים שהם עובדים בזמן שפכרו אצבעותיהם בהמתנה לארבע ארוחות עסקיות.

יש לנו גם פייסבוק, בואו להגיד היי

חונק או מפנק?

לאחר "פלוס מינוס שעה" להגדרת המסעדה, או שעה ו-5 דקות להגדרתנו, הגיע האוכל. ארבעה אנשים, ארבע עסקיות: קציצות דגים שהגיעו עם פירה וסלט ירקות (55 שקלים), חומוס בשרי עם תוספת סלט ירקות (45 שקלים), עסקית שיפודים שכללה שיפוד פרגית, שיפוד קבב טלה, אורז עם בצל מטוגן, צימוקים ושקדים, תפוח אדמה מדורה עם שמנת חמוצה וסלט ירקות (59 שקלים), ועסקית סלטים שכללה שלושה סלטים – סלק, עדשים וחציל בטחינה (39 שקלים). נקדים ונאמר שמדובר בהרבה מאוד אוכל. רעבים ככל שהיינו, לא הצלחנו להשתלט על הכמות, שזה חיובי, מצד שני על הרבה מהמנות גם לא ממש התחשק לנו להשתלט, שזה כבר פחות כיפי.

הבעיה העיקרית עם המשלוח כולו הייתה שהוא הגיע קר. דווקא הפיתות, שהגיעו בכמות יפה והיו עבות וטעימות, היו חמות. אולי הן גזלו את החום למנות עצמן? חבל, כי קציצות הדגים היו טעימות, עסיסיות, טריות ועם מלא רוטב אדום חרפרף שהיה כיף לנגב עם הפיתה. אם הן היו קצת יותר חמות הן היו מדהימות. הפירה שהגיע ליד היה משעמם; הדרך היחידה ליהנות ממנו הייתה להוסיף אליו את הרוטב האדום מהדגים, ומאחר שהיה לא מעט ממנו זה התאפשר. גם החומוס הבשרי הגיע די פושר, כולל קרישיות קלה ומדכאת במעטה העליון של החומוס. בניגוד לנדיבותו הכללית של המשלוח, זאת הייתה מנה קטנה למדי ולא הכי מספקת. בהתחשב במחירו הגבוה של החומוס, 45 שקלים, ציפינו לכמות שתספיק ליותר מפיתה וקצת. ומילא הבשר שמעליו, אבל למה להתקמצן על חומוס? הבשר על החומוס היה טעים מאוד, כפי הנראה הוא היה גם הבשר בשיפוד קבב הטלה המצוין שהתחסל במהירות. עסיסי, מלא בטעמים ומעולה גם בלי להיות חם. שיפוד הפרגית החוויר לידו והצטערנו שלא לקחנו במקומו עוד אחד של טלה.

התוספות לצד השיפודים היו מדכאות: אורז קר, משעמם ומתקתק יתר על המידה ותפוח אדמה שהשמנת החמוצה שעליו נקרשה לגמרי, והפכה אותו לעיסה מרירה וכעורה. מיותר לציין ששתי המנות לא נאכלו. גם עסקית הסלטים הייתה שנויה במחלוקת – מלבד הסלק הטעים, החמצמץ והמלוח, הם היו די משעממים. סלט העדשים המעולה במסעדה (כך נטען) הרגיש אנמי ולא מתובל, והנפילה הגדולה הגיעה עם החציל בטחינה שהיה פשוט חסר טעם, ולא הותיר אחריו דבר מלבד אדישות וחריפות קלה. איך זה הגיוני? חציל זה טעים, טחינה זה טעים והשילוב ביניהם סטנדרטי, מה השתבש בדרך? יכול להיות שמישהו פשוט שכח לתבל שם את הסלטים? ואולי זאת הייתה נפילה חד פעמית שאתרע מזלה להתרחש בדיוק בזמן הביקורת? מי יודע. מה שבטוח זה שהאחים היא מסעדה שהרבה אנשים מאוד אוהבים, כנראה שבצדק, אבל יכול להיות שבינתיים עדיף פשוט לשבת בה על פני להזמין ממנה. וגם זה בסדר.

האחים, טלפון: 03-6917171

>> בפעם שעברה בדקנו את המשלוחים של ג'ויה