מה הזמנו?
סנדר: מנת פתיחה של גפילטע פיש (26 שקלים) ומנה עיקרית של לשון בתוספת כוסמת (58 שקלים). משלוח: 40 שקלים. ייאמר לזכותם של סנדר שזהו לא מחיר המשלוח הבסיסי שלהם, אלא תעריף שנקבע לאחר שביקשנו מאוד מאוד שיגיעו אלינו לרמת החייל (אזור שנמצא מחוץ לתחום של משלוחי המסעדה דרך קבע ואילץ היערכות מיוחדת). בסך הכל: 124 שקלים.
זמן הגעה: 60 דקות.
בשורה התחתונה: משלוח נהדר שקלע בדיוק למה שחתרנו אליו בספיישל חגים נוסטלגי. גפילטע כמו בספרים ולשון ברוטב שעשתה תחושה של בית סבתא. יקר, אבל שווה כל שקל.
מה הזמנו?
קיטון: מנת פתיחה של גפילטע פיש (25 שקלים), ומנה עיקרית של לשון בתוספת כוסמת (62 שקלים). משלוח: 15 שקלים. בסך הכל: 102 שקלים.
זמן הגעה: שעה ועשרים.
בקצרה: הגפילטע פיש של הקיטון היה חיוור מאוד ושחה בנוזל שקפקף שנתן תחושה לא נעימה. כשטעמנו אותו התאכזבנו אפילו יותר. תחושה של קציצה שעשויה ברובה מלחם, דחוסה, חמצמצה ולא כיפית. אכזבה. גם המנה העיקרית מבית קיטון לא כבשה אותנו. הכוסמת בושלה יתר על המידה והטעם הדומיננטי ביותר בה היה משום מה של מרגרינה, ומרגרינה ממש לא בא לנו לקבל באוכל שלנו (קחו דוגמה מסנדר, שגם הם מסעדה כשרה - ועדיין השכילו לבסס את הכוסמת שלהם על שמן זית). הלשון של קיטון לוותה בבצל מטוגן שהיה אמור להציל את המנה, אבל בסך הכל נותרנו עם תחושת החמצה גדולה גם בגזרה הזאת.
בשורה התחתונה: ציפינו ליותר.
בסך הכל: הניצחון של סנדר את קיטון היה מוחץ. הגפילטע היה טוב יותר, הכוסמת טובה יותר והלשון מצוינת. בפעם הבאה שנרצה קצת נוסטלגיה, סנדר היא ללא ספק הכתובת הנכונה.
