אין עוד אחד כזה: הבייקרי של נאיפה מולא הוא באמת משהו מיוחד

בניגוד למסעדה של נאיפה מולא, שנפתחה בקול תרועה רמה, הבייקרי שלה ווסט אל בלד - שנפתח במעמקי 2024 במתחם סוזן דלאל - עשה את זה בשקט יחסי, ואנחנו מודים שגם לנו הוא די עבר מתחת לרדאר. על פניו נראה המקום כמו דוכן פשוט לעצור בו בשביל קפה ועוגייה לדרך - אבל די בהצצה לתוך הוויטרינה בשביל להבין שלא. הסיפור הוא אחר לגמרי. 

בזמן שבתי קפה נסגרים בזה אחר זה (למשל דה סטריטס ממש לאחרונה, ונחמה וחצי בקיץ האחרון), הבייקריז החדשים רק הולכים ומתרבים - ודי להזכיר את סניורה בייקרי, מילאנו וסטף שנפתחו בחודשים האחרונים, לשמחתם הגדולה של אוהבי הפטיסריז המפונפנים והמאפים המושחתים. אבל ווסט אל בלד של מולא הוא אחר, וצנוע בהרבה; לא תמצאו שם קרואסונים ממולאים בקרם פיסטוק או קוביית בריוש. בוויטרינה יש מעט מאוד מכל דבר, וברגע שהמגש או הצלחת מתרוקנים מולא נכנסת למטבח שמאחור וחוזרת עם מלאי חדש - רוצה לומר שהטריות פה היא ערך עליון. חשוב לא פחות הוא שיש פה מאכלים שאנחנו רגילים לנסוע בשבילם לכפרים הדרוזיים שעל הכרמל.  

כזו היא למשל הספיחה - פיתה שטוחה ועבה עם זעתר, אבל לא מהסוג שקונים בסופר אלא זעתר שליקטו ואז ייבשו בבית ויש לו טעם ארומטי עמוק. הגרסה השנייה של הפיתה הזו מגיעה עם מחמר (ממרח פלפלים וסומאק) וגבינת פטה (24 שקלים), ויש גם מאפי מועג'נאת מטוגנים (מין סמבוסקים קטנים מבצק דקיק עם גבינה וזעתר או עם עוף טחון, 2 יחידות ב-20 שקלים) ופטאייר ממולא בעלי תרד (15 שקלים) - וכל מאפה מוגש עם המטבל המתאים לו, שיכול להיות יוגורט, לאבנה או מטבל עגבניות פיקנטי.

עוד תמצאו בווסט אל בלד מאכלים שמשלבים את אסכולות האפייה הקלאסיות עם המטבח הבלאדי, כמו סקונס עם ג'יבנה, עריסה, עלי זעתר, תימין ובצל ירוק (21 שקלים) או כריך באבא גנוש עם טחינה, חציל, מלפפון חמוץ, חציל אפוי וביצה קשה (26 שקלים). יש גם את הקלאסיקות, כמו כריך ביס עם טונה וכריך בתוך לחמניית פרעצל, וכריכים שמגיעים בתוך מעין כיס בצק: דמיינו לחם עגול שטוח וגדול שמקפלים אותו למשולש כך שנוצר כיס, סוג של ראפ שבמראה מזכיר קרפ צרפתי, ולתוכו נכנס המילוי. אני טעמתי כריך כזה עם חביתת ירק גדולה ועשירה, לאבנה, חסה ועגבנייה (39 שקלים), שהיה ארוחה קלה מיוחדת מאוד, בזכות הלחם המיוחד והמעט מתקתק. בגזרת הכריכים מצאתי בוויטרינה גם טוסט בלחם בריוש קסטן עם חמאת זעתר, מוצרלה וגאודה (21 שקלים).

אפשרות נוספת היא לאכול כאן ארוחת צהריים ולהרכיב צלחת מסלטים, ירקות אפויים ותבשילי קטניות וירקות שנמצאים בקערות גדולות בתצוגה. הארוחה הזו נקראת לאנץ' בוקס ועולה 45 שקלים. מתחת לקערות מונחות קובות מטוגנות בגודל שני ביסים מבצק סולת דק דק במילוי בשר כבש, והן נהדרות ממש. אפשר ממש לדמיין את הידיים העדינות מפסלות אותן (15 שקלים ליחידה). להשלמת החוויה יש צנצנות של לאבנה מעושנת (19 שקלים) וריבת צ'ילי (29 שקלים) וגם תה קר בטעמים שמכינים במקום ונמכר בכוסות פחית מפלסטיק (22 שקלים).

בגזרת המתוקים נאיפה מציעה שילוב משמח בין כל העולמות: יש כאן עוגת סולת מתובלת באניס, בראוניז קלאסיים, עוגיות מרובעות, בלונדיז אספרסו שקדים ושוקולד לבן (12 שקלים), עוגיות שוקולד צ'יפס ענקיות (15 שקלים), שבלול קינמון ובהרט (15 שקלים), קטאייף אגוזים טבעוני (15 שקלים), כדורי תמרים (8 שקלים), מעמולים עגולים מושלמים מבצק פריך או מסולת ממולאים באגוזים, רחת לקום או תמרים (4-10 שקלים ליחידה) ופיננסייר זעתר ותפוז (15 שקלים).

כמו שנהוג היום בכל הבייקריות, את האוכל תקבלו על מגשים קטנים עם נייר הגשה ממותג, ואז תהיו משוחררים ללכת לתפוס פינת חמד נעימה בפיאצה הצמודה, שבה כמה שולחנות בודדים והרבה שלווה. יש רק דבר אחד שהיה קצת מצער בכל הסיפור, וזה המחירים - שלא מזכירים בכלל את הכפרים הדרוזיים בגליל. טוב נו, בכל זאת נווה צדק. 

ווסט אל בלאד. יחיאלי 5, מתחם סוזן דלאל, תל אביב. ראשון-חמישי 08:00-20:00, שישי 08:00-16:00