אם יש משהו שאנחנו אוהבים יותר מבראנץ', זה בופה. תל אביב היא ללא ספק בירת הבראנצ'ים שמתחדשים בקצב מסחרר (כמו שכתבנו לפני שבוע וגם לפני חודש), אבל בראנץ' בופה כמו של סילו - יש רק אחד. השילוב בין בופה לבראנץ' שמציעים בסילו הצליח לשים את פארק פרס בחולון על המפה, ואז נעלם והשאיר לא מעט סועדים עם חור קטן בלב. עכשיו, לרגל חגיגות העשור למסעדה הוא חזר לחודש אחד ויהיה זמין רק עד סוף דצמבר (לפחות נכון לעכשיו) והיינו חייבים לבדוק מה הפך אותו לאחד הבראנצ'ים הכי מדוברים מחוץ לגבולות הבראנצ'ים התל אביביים.
בופה הוא מונח שגלש מחוץ לעולם המלונות במטרה להוות מוקד משיכה עבור חובבי השפע והכמויות הבלתי נגמרות. לצערנו, בלא מעט מקרים הכמות והשפע פוגעים באיכות, מה שנקרא "תפסת מרובה לא תפסת": המגוון הענק מעניק תחושה של אינסופיות, אבל אחרי שמסיימים את הבליסה, נופלת ההבנה שהרוב לא היה כזה טוב. חיסרון נוסף בבופה הוא התחדשות והתרעננות: על מנת לשמור על התצוגה מושכת ויפה, יש צורך באנשי צוות עירנים שלא זזים מהדלפק - ובעידן שבו כוח אדם מהווה אתגר קשה, זאת בעיה.
בופה למופת
אנשי סילו הצליחו לפתור את כל המורכבויות האלה. ראשית, הבופה ממוקם על הבר של המסעדה ומצידו השני צוות המטבח ממלא ללא הפסקה את קערות ההגשה. האיכות של האוכל אחידה יחסית. הנפילה הורגשה רק בגזרת הפחמימות: בפיצה שהזכירה את היצע המלונות של אילת, בבורקסים מהסוג התעשייתי, בסלסלת הלחמים שבה היה חסר לחם מחמצת טוב, ובפשטידת ירקות עם פסטה שהייתה מעט סתמית. ולמרות החולשות, כנראה שכל הורה שיגיע לאכול כאן עם ילדים - ייצא מרוצה.
הבופה כלל סלטים טובים כמו סלט טונה מאוד טעים, כרובית בטחינה וחציל על האש. היה גם סלט קולרבי מעניין, פלפלים אדומים צלויים עם שום ובצל, סלט פול ירוק עם פטה, סלט קינואה מושקע וסלט עם בטטה קריספי וחסות פריכות. לידו ניצבה עמדת פנקייקים שמנמנים מתקתקים ובהמשך הבופה הגדול היה גרבלקס מעולה, גבינות קשות, ריבת שרי טעימה וחמאה שהוגשה בצורת הגשה מקורית, מעל קרח. בין היתר טעמנו גם פולנטה תירס לא רעה ואנטיפסטי טוב. ראוי לציון שיש בבופה גזרה שלמה ללא גלוטן, עוגיות ללא סוכר וגזרה שלמה של מתוקים עם עוגיות ועוגות טעימות מאוד, סלט פירות, ומוזלי.
סילו היא מסעדה איטלקית ים תיכונית גדולה מאוד ששוכנת במבנה עגול בפארק פרס בחולון. השולחנות ערוכים עם מפות לבנות ויש הושבה בחוץ על מרפסת דק, בתוך המבנה הפנימי המרווח וגם בחצר האחורית שצופה למדשאות של הפארק. מול הכניסה ממוקם הבר הארוך ועליו מלא קערות וצלחות מלאות. ההגשה על הבר מאפשרת לצוות לרענן את הדיספליי בלי להפריע לסועדים, שממלאים את הצלחות מהצד השני של הבר. זה מאוד נוח.
מה שעוד נוח הוא שהחגיגה לא נגמרת בבופה. אחרי שמסיימים להעמיס את הצלחות בכל טוב, מגיעות המנות העיקריות של הארוחה. זאת יכולה להיות פרוסת בריוש צלויה בחמאה עם סלט ביצים שמזכיר מקושקשת פלאפית ועשיר בבצל מקורמל; ביצת עין עם "פייקון" ומייפל; פריטטה עם זוקיני, תפוחי אדמה ועשבי תיבול; אומלט עם צ'וריסוס ופפרוני; שקשוקה; ביצים איך שתרצו או מחבת ביצי פלורנטין - תבשיל שמנת ותרד עם ביצי עין ופטה מגורדת – מנה שהייתה מוצלחת מאוד. כל זה כולל שתייה קרה וחמה במחיר 129 שקלים לאדם (ו-59 שקלים למי שטרם מלאו לו 8). מחיר הגון ביחס לארוחה כל כך עשירה ומגוונת שמתפקדת למעשה כמו 2 ארוחות.
דבר אחרון לסיום שראוי לציין הוא חווית האירוח בסילו, שמתחילה מרגע שאתם מזמינים מקום במסעדה. יום לפני הגעתכם, תקבלו הודעה עם המלצה להציץ בתפריט שנמצא בלינק. ביום שבו אתם אמורים להגיע, תקבלו בבוקר המוקדם הודעה נוספת: "איזה כיף שאתם בדרך אלינו, בינתיים קחו פלייליסט שיכניס אתכם לאווירה" עם לינק לספוטיפיי לרשימת שירים באיטלקית. זה מאוד נחמד, זה משדר תשומת לב ומחשבה ונשמח שעוד המסעדות בארץ יאמצו את השיטה מסבירת הפנים של סילו.
סילו. פארק פרס, חולון, שישי-שבת 09:00-12:00