המזנון של אייל שני הפך למעין סמל לפינוק התל אביבי, זה שגורם לנו לשלם חמישים שקלים על משהו בפיתה רק בשביל לחוות את אווירת הטברנה ולהרגיש לרגע קצת פחות אשכנזיים ממה שאנחנו באמת - אבל מוכרחים להודות שלפני הכל, פיתה או לא, המזנון הוא מקום עם אוכל מעולה.
אמנם, לשלם חמישים שקל על שרימפס בפיתה זה לא מעט. אבל כשמדובר באותה כמות של שרימפס שתמצאו במנה ממוצעת ב"גוצ'ה" (ובעוד מקומות זולים יחסית שמגישים פירות ים), כמו גם בחומרי גלם טריים ומעולים – אזי שהתמחור לא באמת כ-זה מטורף.
הגלידה בפיתה: יציאה טובה, לא הרבה יותר
ההצלחה הגדולה של המזנון הראשון באבן גבירול הובילה, שלא במפתיע, לפתיחת סניף שני בקינג ג'ורג'. בינתיים, שבוע לאחר הפתיחה, הסניף החדש מפוצץ ממש כמו הראשון. גם פה האווירה בסגנון טברנה ידידותית, נדיבה ורועשת; גם אם אתם מאלה שזה עולה להם על העצבים - במקרה של המזנון, על צמד סניפיו, האוכל שווה את זה.
אז מה הגימיק הפעם? על הגלידה בפיתה בטח כבר שמעתם, אבל יש עוד כמה מנות חדשות כמו חריימה בפיתה, "שיפוד ים אדום" (קלמרי בפיתה), "שווארמה של סרדינים נשואים" וגם מנות קטנות כמו "תפוח אדמה דרוס" שדווקא לא מגיע בפיתה, ואפשר לחלוק אותו.
אני בחרתי בשיפוד הקלמרי (42 שקלים) שהיה מעולה: פיתה מפוצצת בקלמרי עם ירקות על הפלנצ'ה ומלא רוטב. עבור חובבי פירות הים מדובר במנה היסטרית, שלא נופלת מקלאסיקת ה"ורוד בפיתה" (57 שקלים), שהיא אחת ממנות הדגל של המזנון (הישן והחדש): מנה קרה של פיתה עם שרימפס ושמנת חמוצה (ושמן זית ומלח, וזה מדהים). את כל העסק מלווים פרח כרובית, שהוא למעשה כרובית שלמה קטנה שיצאה מהתנור עם מלא שמן זית ומלח, קערית טחינה מצוינת ושתי כוסות גזוז.
אם אהבתם את הסניף המקורי של המזנון, גם כאן תיהנו מכמה מנות מקוריות וטריות שלא תמצאו בשום מקום אחר. אם לא, בטח תמצאו מספיק מקומות אחרים לשבת בהם ולהתנשא על כולנו.