קציצות עדשים כתומות וכרובית
הנה לכם ההוכחה שטבעונים אוכלים לא פחות טוב מכם: קציצות מגרות בטירוף עם עדשים, כרובית, בצל מטוגן וזרעי כוסברה. להגיש עם רוטב טחינה או בתוך פיתה עם חרדל וחסה. ההנאה מובטחת
- זמן עבודהיותר משלוש שעות
- זמן הכנהשעה
- רמת קושיכל אחד יכול
- כשרות כשר פרווה
מרכיבים :
1 כוס עדשים כתומות
שמן זית
מלח
פלפל שחור
קליפה מגוררת מלימון אחד
1/2 כרובית
1 בצל
6-7 זרעי כוסברה
1/3 כוס פירורי לחם
2-3 כפות קמח
לרוטב טחינה:
טחינה גולמית
מיץ לימון טרי (בנדיבות)
מעט מים
מלח
שום כתוש
אופן ההכנה:
1 משרים את העדשים במים למשך לילה (או יום שלם), עד שהן מתרככות והופכות לפריכות כמו נבטוטים (רק שסביר להניח שהן לא ינבטו כי הן בדרך כלל מגיעות חצויות).
2 אחרי ההשריה שוטפים את העדשים ומסננים היטב. מוסיפים 2 כפות שמן זית, בערך כף מלח, קצת פלפל שחור וגרידת לימון (אפשר להסתפק בחצי כמות) – וטוחנים בבלנדר מוט או מעבד מזון עד שהעדשים הופכות למעין עיסה אחידה.
3 חותכים גס את הכרובית ומבשלים במים עם קצת מלח עד שהיא רכה לגמרי ומתפרקת במגע עם המזלג. נפטרים מעודפי המים, כדי שעיסת הקציצות לא תצא נוזלית מדי (אפשר להניח לכרובית להתייבש במסננת, או לחלופין לשפוך את המים, להשאיר את הכרובית בסיר הריק ולהמשיך "לבשל" בלי המים, כדי לתת לעודפי הנוזלים להתאדות).
4 בזמן שהכרובית מתבשלת קוצצים את הבצל קטן קטן, ומטגנים במעט שמן עד שהוא רך לגמרי ומשחים, אבל לא נשרף.
5 מועכים את הכרובית לפירה (זה בסדר להשאיר קצת גושים, אפילו נחמד). מוסיפים את פירה הכרובית ואת הבצל המטוגן לעיסת העדשים ומערבבים.
6 כותשים קלות את זרעי הכוסברה ומעבירים לקלייה קצרה במחבת (אפשר במחבת שבו טיגנו את הבצל). מוסיפים אותם לעיסה יחד עם פירורי הלחם והקמח, ומערבבים. העיסה אמורה להיות רכה מאוד, אבל כזו שאפשר עם ידיים רטובות ליצור ממנה קציצות דקות ולהחליק אותן לתוך המחבת/תבנית. אם היא נוזלית מדי, אפשר להוסיף עוד פירורי לחם או קמח.
7 מטגנים את הקציצות במעט שמן משני הצדדים, עד להשחמה. אפשר גם לאפות (מרוססות בשמן, 180 מעלות, 10-15 דקות ואז להפוך), אבל התוצאה תהיה יותר יבשושית.
8 מערבבים את חומרי הרוטב ומגישים.
* אחרי יום במקרר המרקם של הקציצות קצת משתנה, כמו כל קציצה. במצב הזה אני הכי אוהבת לחמם אותן קצת ולהכניס לכריך יחד עם טחינה, ממרח אבוקדו או סתם שכבה דקה של חרדל + שכבה של מיונז טבעוני + חסה. ההנאה מובטחת.
בקרו בבלוג של נופר - לא על החסה לבדה