הבורקס האלמותי של אורי שפט ממאפיית לחמים

כשגרתי במושב ליד נתניה, כולם דיברו על דוכן בורקס קטן. אנשים אמרו שבעל המקום מכין את הבורקס הטוב ביותר. תמיד היה תור של אנשים מחוץ לדוכן, ובישראל זה אומר משהו כי ישראלים לא אוהבים לחכות לכלום. מאוחר יותר גיליתי לתדהמתי שהוא לא מכין את הבצק בעצמו! הוא היה קונה את הבצק מוכן כמו כולם. אז למה הבורקס שלו היה יותר טוב? ההבדל היה בזה שהוא אפה בורקס טרי במהלך היום, כמה פעמים ביום, כך שכשאנשים הזמינו בורקס, הם קיבלו אותו ישר מהתנור. הוא לא חימם אותם במיקרוגל. הטריות היא מה שהפך את הבורקס שלו למעולה כל כך.

בשביל ישראלים הבורקס הוא כמו הבייגל לאמריקאים - אפשר להשיג אותם בכל מקום ולאכול אותם בכל שעה של היום, מארוחת בוקר ועד לארוחת לילה מאוחרת. אבל מה זה בדיוק בורקס? בישראל ובמקומות אחרים זהו כיס מבצק עלים דק מאוד שממולא במגוון דברים. בישראל המילויים הקלאסיים הם גבינה, תפוחי אדמה או תרד, והם לרוב מוגשים עם רסק עגבניות או ביצה קשה וטחינה בצד.

הבורקס הובא לישראל על ידי יהודי ארצות הבלקן, טורקיה ויוון, ובמקור הוכן עם בצק פילו או יופקה. הוא נקרא גם סמבוסק או בויוס, ויכול להיות ממולא בבשר כבש טחון ובשילובים שונים של גבינה, עשבים וירקות.

לא משנה איזה שם תיתנו לבורקס - אם הוא טרי, פריך וממולא במוצרים איכותיים, צפויה לכם חוויה מהנה. הסוד לבורקס משובח הוא באיזון שבין הבצק למילוי, שצריך להיות בעל טעם אסרטיבי ולמלא את הבורקס בשפע. אבל יותר מכל דבר, הבורקס טעים ביותר כשהוא טרי ומוגש ישירות מהתנור. המתכון הזה כולל מצרכים קלאסיים למילוי, אבל תרגישו חופשי להתנסות - הוסיפו אפונה, בצל מטוגן, זיתים או טפנד, פטריות מוקפצות, ואפשר גם לנסות בורקס פיצה עם רוטב של מטבוחה, מוצרלה טרייה וריחן.