"אתה תרופה לסבל", הגדיר השופט אייל שני את אירקלי גונשווילי, אחרי שהאחרון נפרד אמש (שלישי) מנבחרת מאסטר שף. "כל מי שסובל, מקבל ממך אור כמו משמש. את המרק שלך באודישן אני אזכור עד יום מותי". אומנם דרכו של אירקלי בתחרות הסתיימה בלא מעט דמעות, אבל האיש שהחיוך הענק שלו הולך לפניו, הצליח להשאיר את חותמו ולכבוש את לב השופטים, המתמודדים וגם את שלנו.

החיים של אירקלי לא תמיד היו קלים, הוא סוחב על גבו סיפור חיים לא פשוט שרק מסתבך בכל פעם שנראה כאילו מגיעה תפנית אופטימית יותר. אבל למרות הכל, הוא מסרב לשקוע ומצליח להרים את הראש פעם אחר פעם, עם המשפט שכבר שגור לו בפה כמו מנטרה לחיים: "הכל בסדר ברוך השם". 

הוא הגיע אל מאסטר שף אחרי שהבן שלו רשם אותו ללא ידיעתו, ונכנס בקלילות אל הנבחרת אחרי אודישן טעים ובלתי נשכח. "מאוד נהניתי בתוכנית", מספר לנו אירקלי ברגע שאחרי ההדחה, "אני זוכר לטובה קודם כל את האנשים, חמודים כולם, הם תמיד נתנו הרגשה טובה. אין לי מילים פשוט, אני אומר תודה לכל אחד שהכרתי על מה שהוא עשה בשבילי. למדתי הרבה דברים מאחרים וגם הם ממני, זה כמו צוות". 

מה היה במשימה האחרונה?
"אמרו לנו לבשל מה שאנחנו רוצים ואז להפוך את הסיר על צלחת ושלא ישבר משהו, כמו מקלובה. אני הכנתי פלוב של הבוכרים ויצא בסדר, אבל באמצע עצרו אותנו ואמרו לנו לקחת את מה שיש לנו במנה ולעשות אחת אחרת, ובזה נפלתי. שמתי תפוח אדמה, גזר, לקחתי אנטריקוט, תבלינים - הכי פשוט. ומזה אחר כך עשיתי על האש. אמרו לי שזו לא מנה רצינית, חלק מהשופטים אהבו וחלק לא. אהרוני לא אהב אותה, הוא יודע להכין פלוב, ואתה מכין כשאתה בלחץ. גם השעות שאתה עומד שם זה קשה פיזית, אנחנו מבשלים שעה וחצי ואחר כך עוד ממשיכים. אבל הייתי עושה את אותו הדבר שוב, הכל תלוי אם אתה עושה עם כל הלב. אם אתה לא מוכן לעשות מכל הלב לא יצא לך כלום". 

כשהמתמודדים רצו לעזור והלחיצו את אירקלי (צילום: מתוך
"אני אומר תודה לכל אחד שהכרתי על מה שהוא עשה בשבילי"|צילום: מתוך "מאסטר שף 9", קשת 12

איך הרגשת שאמרו לך שאתה המודח?
"מה צריך להרגיש? זה משחק. התאכזבתי קצת, אפילו ירדו לי דמעות, אבל דמעות של הצלחה. אני הגעתי לתוכנית, כל המדינה ראתה אותי וזה כיף". 

יחד עם כל המדינה, גם אתה ראית את עצמך פתאום על המסך. איך זה היה?
"מאוד מרגש, כשאתה רואה את עצמך זה משהו אחר. שם כולנו היינו לחוצים, עכשיו זה כיף, נעים. זה ריגש אותי להיות בתוכנית. אתה כל הזמן בלחץ ואתה חושב מה יהיה ואיך ייצא. אף פעם לא הייתי בכזה לחץ. עכשיו מזהים אותי ברחוב, אני עוצר ברמזור ואנשים אומרים לי 'זה ההוא ממאסטר שף, בהצלחה'. גם כשאני הולך ברחוב לקנות לחם לדוגמה מבקשים ממני תמונה, זה מאוד כיף". 

איפה נראה אותך בעוד חמש שנים?
"וואלה אני לא יודע מה יהיה מחר. החלום שלי שכולם יהיו בריאים. לכל דבר יש סוף, גם לקורונה".