איפה הכל התחיל
עוגיית הפתי בר הראשונה יוצרה ב-1886 בצרפת על ידי לואי לה-פבר אוטיל. עד מהרה החלו להופיע חיקויים ובנסיון לשמור על המקור נתן לואי לעוגייה את השם 'הפתי בר המקורי'. כמה זמן זה החזיק? האמת שדי הרבה. השם של העוגייה נשמר וגם הגרסאות החדשות מסביב לעולם הוכנו על פי אותו מתכון ונשאו את אותו שם. היום אפשר להשיג אותה בארץ ובעולם במגוון של טעמים אבל דבר אחד לא משתנה – הצורה.
לפתי בר שלי 4 פינות
כפי שכבר ציינו אלף גוונים (טוב קצת פחות) וטעמים לפתי בר אבל צורה יש רק אחת והיא קלאסית ומלאת מחשבה. מאחורי העוגייה המלבנית עם החריצים הקטנים לאורך כל צלעותיה יש הגיון מסדר. ארבעת הפינות של המלבן מסמלות את 4 עונות השנה. עד כאן נורמטיבי סה"כ. לאורך כל צלעות הביסקוויט יש 52 חריצים שכוללים בתוכם את הפינות. למה 52? לכבודם של 52 שבועות בשנה וזה לא נגמר בזה. חדי הבחנה ישימו לב שעל גבי כל פתי בר קלאסי יש חורים קטנים וליתר דיוק בדיוק 24 כאלה כמספר השעות ביממה. עכשיו גשו אל עוגיית הפתי בר הקרובה אליכם ותספרו.
כן, זה משמין
הביסקוויט הנחמד הזה שהולך ממש טוב עם קפה שווה לסנדביץ' שהייתם יכולים לאכול במקומו וכנראה שאיתו גם הייתם מגיעים רחוק יותר לתוך היום. ב-4 עוגיות יש 150 קלוריות, שזה בערך 37 קלוריות לעוגייה. אנחנו חושבים שזה בדיוק מה שצריך כדי לפתוח את היום אבל זה רק אנחנו וצנצנת העוגיות הסטנדרטית שלנו.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לעמוד הפייסבוק הרשמי של "מאסטר שף"
לא רק עוגת ביסקוויטים
לצד הערך הקלורי, לעוגייה המדוברת יש גם ערך נוסטלגי לא מבוטל. היא נפלאה בשכבות של עוגת ביסקוויטים ומפתיעה בכל ביס של כדור שוקולד ולא רק באלו. אם נטחן את עוגיות הפתי בר לאבקה דקה נוכל להשתמש בה להכנת בסיס לעוגות מוס או גבינה, פירורים גסים יותר יוכלו לקשט כל עוגה ועם אותה עוגייה נוכל גם להכין את הגרסה המקומית שלנו לממתק האמריקאי האידיאלי למדורות – הסמורס. מוכנים? תתחילו לפורר.
חמאה רבותיי חמאה
בעוגיית הפתי בר המקורית וגם בזו שאנחנו מתענגים עליה היום יש מרכיב אחד מרכזי. ניחשתם נכון – חמאה. משם גם העוגייה קיבלה את שמה הצרפתי, Petite Beurre שפירושו חמאה קטנה. הסעיף הזה מסביר את הערך הקלורי של העוגייה שכבר עסקנו בו ומעכשיו נחשוב עליו בכל ביס ואז נשכח ממנו בביס השני.
תאכלו אבק
כמו כל מאכל אהוב גם מאחורי הפתי בר יש מיתוס ולפיו לאכול 4 עוגיות מתוקות בדקה זו משימה בלתי אפשרית. רבים ניסו ולא הצליחו וגם אנחנו ניסינו והודנו בתבוסה אל מול העוגייה היבשה. למה זה כל כך קשה? התיאוריה וחברי המערכת שלנו שניסו בעצמם לבצע את האתגר אומרים שבזמן שאנחנו אוכלים פתי בר הפה שלנו מתייבש עד כדי כך שקשה לנו לבלוע את מה שאנחנו לועסים - מה שכמובן מקשה מאוד על המשימה. אם שותים מים תוך כדי יש כבר סיכוי יותר טוב להצליח. הנה כמה אמיצים מהרשת שניסו לעשות את זה.
והנה אחד שהגדיל לנסות לאכול 6 בדקה ו-20 שניות
יבש או רטוב
כמו שלכל אחד יש את זכרון הפתי בר הראשון שלו כך גם לגבי אופן האכילה - יבש ופריך או רטוב וטבול במשקה. במה לטבול? זאת שאלה טובה. השמרנים יעדיפו שהביסקוויט שלהם יספוג את טעמי הקפה הנמס, אלו שהעייפות גברה עליהם יטבלו אותו בקפה שחור, קטנטנים ישמחו להטביע אותו בשוקו ואלו שכבר ראו מספיק פתי בר בחייהם יצניחו אותו לתוך כוס תה רותח ולא יספיקו להוציא אותו לפני שיתפורר כולו לתחתית הספל. מה השילוב המושלם? הצביעו בסקר