"אשה עם לב טוב, אף פעם לא נאמר המשפט הזה ארבע פעמים ברציפות לא רק בתכנית הזאת, אלא בכל האולפנים האלה מאז היווסדם". כך פתח אייל שני את המפגש בין נורית לבין צוות השופטים, שהיו גאים בעצמם על רמת הדיוק שהפגינו בתיאור של נורית אחרי הטעימה העיוורת של מנת הקציצות שלה. ואכן מהר מאד התגלה כי לא ניתן לתאר באופן מדוייק יותר את נורית מאשר אשה עם לב טוב. אחרי שנים של עבודה כאחות בבית חולים היום היא מתנדבת כזמרת בלהקת "זיו-רון" של בית החולים זיו שבצפת. גם לפרנסתה היא מלווה אנשים לדרך חיים טובה יותר בעזרת פתיחה בקלפים, קואצ'ינג ושיטות שונות של ריפוי אלטרנטיבי.

את כשרון הבישול שלה גילתה נורית לפני 22 שנה, משום שרצתה להעניק לילדים שלה עולם זכרונות צרוף בטעמים וריחות של בית כמו שזכתה לו בילדותה: "כשהתחתנתי לא הייתי מתה על המטבח, זה לא עניין אותי, מה שעניין אותי היה הגיטרה על הגב, הבנדנות והעבודה שלי כאחות. אבל כמו שאני מרגישה שריחות וטעמים הם זיכרונות צרובים שנותנים לנו לגדול עם פרדיגמות נעימות יותר, אז הבנתי שככה אני רוצה לגדל את הילדים שלי". 

אבל מסתבר שמאחורי האידיליה המשפחתית, מסתתר גם משהו פחות משמח, על אף שחלפו עשרות שנים ההורים של נורית מעולם לא טעמו את האוכל שלה, גם בפעמים בהם הזמינה אותם אליה לסעודה: "הם מגיעים אליי עם סירים. זה כואב ומעליב". הערב היא מגיעה למאסטר שף כדי לנסות להוכיח להורים שלה שהאוכל שלה לא כל כך גרוע כמו שהם חושבים, ולמקרה שתהיתם, המנה שהיא בחרה להכין היא מרק חרירה "בדיוק כמו של אמא". 

עוד ב"מאסטר שף":

"מאסטר שף", ראשון ושלישי ב-21:00