"כל דבר אני עושה במחשבה, וממש בהקדשה טוטאלית של עצמי", מספר רון סוריאנו. כך היה גם כשאירח סועדים בשיתוף עם EatWith: "כל פרוסה של דג שהנחתי על הצלחת או כל חתיכה של סלק שחתכתי, התרכזתי נורא", אומר רון ומודה, "היו לי כמה ימים טובים של הכנות. גם התפריט שחשבתי עליו, לקח לי המון זמן להחליט על המנות שאכין. חיפשתי את חומרי הגלם הכי טובים, לא התפשרתי. אם לא מצאתי משהו במקום מסויים, נסעתי קצת יותר רחוק עד שמצאתי את מה שאני צריך. זה מצחיק", הוא מוסיף, "שמה שהכנתי הספיק בדיוק לשמונה מנות. לא היה אפילו לחצי מנה יותר. די מדהים לחשוב על זה. בלי כוונה, פשוט יצא ככה. מיסטי כזה".
אז מאיזה חלק של הערב המארח הכי נהנה? "מבחינת הערב עצמו, אני חושב שרגע השיא היה כשהגעתי לקינוח", מספר רון, "אז יכולתי באמת להירגע ולהסתכל על הכל ולהגיד 'וואו, הדברים שהכנתי יצאו טוב, אנשים נהנו', ויכולתי גם לשבת איתם, כי עד אז לא יכולתי. בסך הכל היו אחלה אנשים, אינטליגנטים, היתה שיחה כיפית ומוזיקה טובה - בניתי פלייליסט שבחרתי כל שיר בה".
רון מספר שעם כל העבודה הקשה, גם לאישתו היתה חוויה חיובית: "היה לה כיף נורא, היא נהנתה מאד וראתה שאני נהנה וזה גם שימח אותה", הוא אומר. ויש עוד בן בית אחד, שאי אפשר בלי להזכיר אותו: "הכלב שלי, ווילסון, בילה את הערב מתחת לשולחן בציפייה שמישהו יפיל לו שאריות", צוחק רון, "אבל כנראה שהיה כל כך טעים שלא הפילו שום דבר לרצפה. אז הוא נשאר רעב ואכל אוכל של כלבים. אבל הבאנו לו חטיפים".
בסוף, הארוחה נגמרה, ונשאר הרבה מה לסדר: "בזמן שמישהו עשה כלים השני סידר את הבית", רון מספר, ומביא את הפרספקטיבה שלו על התחלות וסופים: "כמו סרט שאתה רואה לקולנוע, ואתה לא שוכח אחר כך, אתה חושב אחכ על הדמויות וזה נשאר איתך - זה לא שזו חוויה חד פעמית שלא מתקיימת מעבר לרגע הספיציפי. אז כמו שהארוחה התחילה שבועיים לפני שהיא קרתה, היא גם לא נגמרה כשנגמרה. אני עדיין חושב על המנות שהכנתי, עדיין בקשר עם האנשים שהגיעו, וגם הערב עצמו משאיר מחשבות וזיכרונות ורגעים שלקחתי הלאה. אני ממשיך לחשוב על זה גם עכשיו".
עוד ב"מאסטר שף":
- לצפייה בכל הקטעים מהפרק האחרון
- מיכל אפשטיין: "זה שאני חיה עם בת זוג לא אומר שאני לא אוהבת גברים"
- איב ענן: "אני מאוד מעריך את למא, אין בי שום כעס כלפיה"
"מאסטר שף", ראשון ושלישי ב-21:00