למשימת המאסטר שף הראשונה שלי - משימה מיוחדת לבלוגרים, לקראת העונה הרביעית של התכנית שתעלה ב-1 בינואר בקשת - הגעתי חדורת מוטיבציה. הרצתי במחשבות את כל התבשילים המעולים שלמדתי עם השנים מאמא, מסבתא ומדוד מוריס ואת שלל הגרסאות שהמצאתי בעצמי, את כל המתכונים שאספתי בעשור השלישי של חיי, שבו טיילתי לי בעולם. אפשר להכריז בביטחון שהמשימה הזאת קטנה עליי, חשבתי לעצמי. כל זה השתנה, למרבה הצער, אחרי שצפיתי בווידאו המשימה של חיים כהן, שבו הוא הטיל עלינו להכין מאפה. מאפה?! מה לעזאזל? אבל אפייה זה כל כך לא אני!
החביתה שהתחפשה
טראומת האפייה שלי חקוקה היטב בזיכרוני. הייתי בת 16 והיה מדובר בניסיון נואש להכין עוגת יום הולדת לאבא שלי. לימים העוגה הזו זכתה לשם "החביתה שהתחפשה לעוגת שוקולד". זה הספיק לי. הבנתי שאפייה ואני יכולות להיות חברות טובות, מרחוק. ואמנם, מאז ועד השבוע נכנסו אליי הביתה רק בצקים קפואים.
15 שנים עברו מאז, ואני החלטתי שזו הזדמנות טובה לחזור לזירת הפשע. סוף השבוע הסוער היה זמן מושלם לאתגר. גם אם רציתי לברוח מהמחשבות המטרידות על המשימה לא יכולתי, הן התרכזו יופי ב-60 המטר של הדירה התל אביבית שלי. התקשרתי לאמא, לחברים, לאמהות של חברים, ואספתי רעיונות. חיפשתי משהו פשוט להכנה, כזה של מתחילים, חלבי, וכמובן שיתאים לכלים העומדים לרשותי: טוסטר אובן (אין תנור), ידיים וקערה (אין מיקסר). בסוף ריכזתי בראשי את כל ההצעות, איחדתי בין המרכיבים ויצאתי למגה בעיר עם התלוש שהוענק לי לטובת המשימה, על סך 150 שקלים. בשישי בבוקר הוא יצא לאוויר העולם: קיש פטריות, גבינות ובטטה. את הגבינות שבמתכונים המקוריים החלפתי אמנם בחלופות זולות יותר, אבל התוצאה עדיין הייתה מעולה.
הריח היה משגע, הטעם מדהים - ואני עברתי טיפול פסיכולוגי קולינרי, כזה שהמתיק את טראומת העבר ופתח לי מחדש צוהר לעולם האפייה. האמת, עוד נראה בעניין הזה. הבצקים הקפואים בסך הכל לא רעים בכלל.
קיש פטריות, גבינות ובטטה
המצרכים:
לבצק (תבנית בקוטר 22-24):
2 כוסות קמח רגיל
150 גרם חמאה
כפית שטוחה מלח
חצי כוס מוצרלה ופרמזן, מגורדות
מלח
פלפל שחור
3 כפות מים קרים
למלית:
כרשה, חתוכה לפרוסות
בטטה, מקולפת וחתוכה לקוביות
בצל, חתוך לקוביות
סלסלה וחצי של פטריות (עדיף מיקס של שמפיניון, פורטבלו וחורש, אבל כל סוג יעבוד), חתוכות גס
2-3 עלי בזיליקום, קצוצים
חצי כף שמן זית
מלח
פלפל שחור
חבילת טוב טעם
50 גרם דנאבלו או רוקפור
100 גרם גבינה בולגרית
50 גרם פרמזן
מעט אגוז מוסקט
לבלילת הרויאל:
250 מ"ל שמנת מתוקה (15% או יותר)
2 ביצים
כפית שטוחה שום כתוש
קורט אגוז מוסקט
כף קמח
מלח
פלפל שחור
אופן ההכנה:
1. הבצק: מתחילים בערבוב הקמח, החמאה, המלח והגבינות עד לקבלת בצק פירורי. אם אין לכם מעבד מזון, עדיף לחתוך את החמאה לקוביות קטנות. את כפות המים מוסיפים בהדרגה ולשים עד לקבלת מרקם אחיד. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומכניסים למקרר לכחצי שעה.
2. מכינים את המלית: מבשלים במים רותחים את הכרישה והבטטה עד להתרככות. מסננים. מפזרים בתבנית התנור את הכרשה, הבטטה, הבצל, הפטריות והבזיליקום. בוזקים מעל שמן זית לפי הטעם, ומתבלים במלח ופלפל (אני הוספתי גם מעט מרק עוף פרווה, אבל זה לא חובה). אופים ב-180 מעלות 15-20 דקות.
3. מוציאים את הבצק מהמקרר, משמנים את התבנית ומהדקים את הבצק לתחתית ולשוליים. מחוררים את התחתית במזלג, ומכניסים לתנור לאפייה עיוורת של כרבע שעה. יודעים מה זה אפייה עיוורת? מזלכם, כי אני לא ידעתי, וחשבתי שזה בסך הכל אומר שאסור לפתוח את התנור. אולי בגלל זה כל השוליים של הבצק התכווצו לי כלפי מטה (מסתבר שאפייה עיוורת זו אפייה עם קטניות או משקולת אחרת, שמונעת מהבצק להתנפח). קצת התאכזבתי, כי רציתי צורה מושלמת, אבל למדתי לחיות עם זה.
4. בינתיים ממשיכים בהכנת המלית: מפוררים לתוך קערה גבינת טוב טעם, דנאבלו או רוקפור (דנאבלו יותר דומיננטית) וגבינה בולגרית. מגרדים פנימה מעט פרמזן, מוסיפים את הירקות שהוצאנו מהתנור ומערבבים. מתבלים באגוז מוסקט, מלח ופלפל.
5. מוציאים את הבצק מהתנור וממלאים.
6. מכינים בזריזות את בלילת הרויאל, שתפקידה לאחד את כל היופי הזה לכדי ישות אחת: מערבבים את כל המרכיבים (לא לוותר על השום, הוא מוסיף טעם נהדר). שופכים בעדינות את הבלילה על התערובת הגבינות והירקות ואופים כ-35 דקות, עד שהקיש משחים. אצלי הבצק לא היה מספיק אפוי, לכן אני ממליצה לתת בסוף כמה דקות של אפייה בחום תחתון, או לחלופין לאפות בתנור נורמלי.
7. מוציאים, מצננים טיפה ומגישים!
ובכן חיים כהן היקר, בבקשה: פשטידה עשירה וטעימה, שאין בה מרכיב אחד מיותר. מתאימה לאירוח, מקסימה לארוחה חלבית או צמחונית, וטובה גם סתם כשרוצים להרשים אורחים. אני אישית התענגתי עליה, ולמחרת הבאתי את השאריות לעבודה. התגובות היו מעולות.
הניצחון הקטן שלי, חוץ מהתיקון לטראומת האפייה, הוא שהוכחתי לעולם שלמרות כל המיקסרים המשוכללים, שנותנים הרגשה שאי אפשר להסתדר בלעדיהם - מסתבר שאפשר גם לאפות ממש כמו פעם, בדירה קטנה, עם מטבח קטן, טוסטר אובן, קערה ושתי ידיים.