ג'וש, מה קרה שם?
"התרגשתי, היה לי מאוד קשה. המתח, הלחץ, ההתרגשות. זה היה מאוד אמויצונאלי בשבילי ואיבדתי את מימד הזמן. הסתכלתי על השעון ופתאום נגמר הזמן. חשבתי שעדיף להגיש משהו מאשר שלא יהיה לי כלום על הצלחת, כנראה שטעיתי.
למה זה היה כל כך אמוציונאלי כמו שאתה מתאר?
"אוכל באופן כללי זה דבר מאוד אמוציונאלי, ואני הכנתי משהו שאני זוכר שאכלתי כשסבא שלי הכין. הוא נפטר כשהייתי בן 16 ובאותו רגע חשבתי עליו ולא יכולתי לעצור את ההתרגשות".
אתה חושב שהיית יכול לעשות משהו אחרת?
"תראי, בישלתי את המתכון הזה הרבה פעמים בעבר וזה עבד מצוין. אני מבטיח לך שאם תכינו את המתכון הזה בבית תצליחו להכין את הפיש אנד צ'יפס הכי פנטסטיק שהכנתם בחיים שלכם, 100 אחוז של הצלחה. פשוט פישלתי בתכנית, אם תנסו זה יהיה טעים, בהתחייבות".
איך התחושה שכשרושפלד אומר שהאוכל שלך לא אכיל?
"רושפלד הוא טבח פנטסטי, שף מוכשר, ובנאדם מאוד מקצועי. אני בטוח שכשהוא טעם את המנה הוא לא חשב על העניין האמוציונאלי, שזה היה רגע מאוד מרגש לבשל משהו מהילדות, שזה החזיר אותנו לעבר וגרם לנו לבכות. אני חושב שהוא הסתכל עלינו בעניין המקצועי נטו, זאת הדרך שלו לבקר אותנו", מנסה ג'וש להסביר את הדרמה שהתחוללה באולפן.
"חשוב לזכור שלפעמים אתה מצליח ולפעמים פחות, ובסיטואציה הזאת לא הצלחתי. אני מאמין בעצמי כטבח, אני אוהב לחקור ולהיות יצרתי בבישול שלי, אם אתה לוקח סיכונים אתה צריך לקחת בחשבון שאתה מפשל לפעמים".
ואיך זה לצפות בעצמך מפשל בשידור?
"מצד אחד להיכשל במנה הכי בריטית שיש זה מביך, אבל כשאנשים שמבינים באוכל קוראים את המתכון הם יודעים לזהות שהטעם שלי באוכל בריטי קלאסי הוא טוב. זה לא סוף העולם, להיפך - זאת הייתה החוויה: העניין במאסטר שף הוא לשפר את המיומנות שלך, וללמוד מהכשלונות שלך זאת הדרך היחידה ללמוד".
>>ג'וש בטוח שהמתכון שלו מנצח: נסו בעצמכם
מאסטר שף, רביעי ושבת ב-21:00