עד לפני כמה חודשים סרנדה בכלל לא דמיינה שהיא תבשל לשפים המובילים בארץ, שלא נדבר על לבשל בפריים של ערוץ 2 ולהיות מתמודדת בולטת בנבחרת של מאסטר שף. הערב, רגע אחרי שהודחה בפעם השנייה, היא מרגישה שמדובר בלא פחות מרגע מכונן בחיים: "הדרך שלי בתכנית הסתיימה, אבל אתם עוד תראו לאן אני אגיע", היא חתמה את הפרידה הסופית מהנבחרת.
אז לאן את שואפת להגיע?
"כרגע אני רוצה ללמוד, אני לא מבשלת הרבה זמן, אז אני צריכה לצבור ניסיון לפני שאני קופצת הלאה לפתוח מסעדה. אני מאמינה שאם אוכל ללכת וללמוד מהשופטים, אשנה את כל התפישה שלי לגבי אוכל. לאוכל שלי אין את הדייקנות עדיין, אני מחפשת אותה. כשאמצא אוכל לפתוח את זה לקהל הרחב"
מה היה שם בתכנית, שפתח לך ככה את התיאבון?
"במאסטר שף נחשפתי להמון המון סוגים של אוכל. פתאום גיליתי שמוח וזנב גם יכולים להיות טעימים. ובנוסף לזה שאתה נחשף לכל האוכל הזה, כל התהליך שאתה עובר הוא פשוט לא יאומן. היו רגעים שזה היה יותר מלחיץ מללכת ללדת, נשבעת לך, הלב שלי שם עוד מעט יצא החוצה בתכנית", היא צוחקת, אך קשה לשכוח את הרגע ההוא שבו התפרקה בבכי על רצפת האולפן, בסיום אחת המשימות הקשות של העונה.
עוד בתכניות קשת:
- כל המתכונים של סרנדה מחכים לכם באתר
- מתמודדי מאסטר שף נכנסים לאווירת החג ומחליפים משלוחי מנות טעימים במיוחד
- פורים בתכניות קשת: פספוסים, מערכונים, משלוחי מנות וכל מה שצריך כדי שיהיה חג שמח
"באיזו סיטואציה אחרת בנאדם כמוני היה מקבל הזדמנות כזאת?"
אחרי שחזרה לנבחרת בזכות גלגל ההצלה, סרנדה הודחה בפעם הסופית בהחלט, אבל היא לא מאוכזבת: "הרווחתי המון מהחוויה הזאת, כשהשופטים אומרים משהו, יש להם את הניסיון של החיים שלהם, הם מנסים לעזור לי. אם אני לא מקשיבה להם, אני חייבת להיות בנאדם די טמבל. אני מקבלת עצה בחינם ואני לא לוקחת את זה? באיזה חלום הכי הזוי שלי הייתי יכולה ללכת ללמוד מרושפלד עצמו, זה בשבילי הדובדבן של הקצפת של התכנית הזאת. באיזו סיטואציה אחרת בנאדם רגיל כמוני היה מקבל הזדמנות כזאתי?".
זה די מדהים שאת כל הזמן מדברת על "למידה", בדרך כלל מי שמגיע לנבחרת של מאסטר שף, כבר צבר הרבה קילומטרז' בעצמו.
"תמיד בישלתי, אבל בבית לא נתנו לי לבשל, בתור ילדה תמיד אהבתי לאכול. וכשהייתי הולכת לסבתא היא הייתה לוקחת אותי יד ביד למטבח ושואלת 'מה בא לך לאכול?', והייתה מכינה לי מאפס. פה בישלתי מזיכרונות, הלכתי לחפש ואף פעם לא מצאתי אוכל זהה למה שאכלתי בילדות, אז הלכתי לאינטרנט לחפש ולנסות לבד, משם התחיל המסע הקולינרי שלי".
ועכשיו את מתכננת טוויסט לקריירה, לעבור לעולם הבישול?
"תמיד רציתי לבשל, אבל תמיד פחדתי ולא ידעתי איך להתחיל את זה, כי צריכים המון המון חשיפה כדי לעשות את זה. אני אומרת דוגרי, לא היו לי את הביצים לעשות את זה, עד שנרשמתי למאסטר שף".
"בעלי הוא ממשפחה פולנית, הם אוכלים טוב לא כמו הסטיגמות עליהם, אבל התבלין הכי חריף אצלם היה פלפל שחור, עד שאני הצטרפתי למשפחה. היום למשל, בארוחת שישי אבא של בעלי חייב שזה יהיה הודי-פיקנטי. פתחתי אותם לטעמים האלו, ועם טיפה אלמד, אני מאמינה שאצליח לפתוח עוד אנשים לטעמים שלי, ואני מקווה בעתיד לפתוח באסטה משלי".
אני חייבת להגיד לך שאת מדברת כמו ישראלית צברית
"אחרת לא יכולתי לשרוד בישראל"
מה זאת אומרת?
"בהתחלה היה מאוד קשה בארץ, חשבו שאני עובדת זרה. בהתחלה נורא נעלבתי, אני באתי מתרבות וממקום שלא מסתכלים על הבנאדם מאיפה הוא בא או על המראה שלו. אתה בא לכאן, לא יודע את השפה, וישר מסתכלים עליך מנקודת הנחה שאתה פחות מהם. אז למדתי את השפה ולמדתי איך להחזיר להם במילים שלהם, בזכות זינזאנה", היא צוחקת, "אני גם הודית וגם ישראלית לחלוטין, אחרת אי אפשר מאמי, אני מרגישה ישראלית לכל דבר".
את מרגישה שהיחס כלפיך השתנה בזכות התכנית?
"ברור, לא חושבים שאני עובדת זרה", היא צוחקת, "היום הבן שלי הוא תמצית הישראליות, הוא לבן שלי קוראים דיוויד והוא חצי פולני חצי הודי, השילובים הכי טובים".
את סרנדה ראיינתי במסעדת טאיזו, שתחל בקרוב (החל מה-23 במרץ) להריץ ערבים הודיים. כהכנה לכך נפגש שף המסעדה, יובל בן נריה, עם סרנדה ובקרוב השניים גם יבשלו יחד במסעדה.
מאסטר שף: רביעי ושבת ב-21:00