נבחרת מאסטר שף שהולכת ומצטמצמת מפרק לפרק, כשלראשונה בתולדות התכנית נשארו כל כך מעט גברים במשחק. למעשה, אחרי פרק הלימונים שבו כשל דווקא בני הטייס, אחד המתמודדים הבולטים, תום נותר הנציגות הגברית היחידה בתכנית. ואם כבר תום, תודו ש"ארץ נהדרת" עשתה חיקוי הורג מצחוק והדמות שגילם ערן זרחוביץ' הייתה מעולה.
"היה לי קשה להאמין שאתי תודח"
אתי נחשבת לאחת המתמודדות החזקות והדומיננטיות בתכנית, היא חברה ואמא של כולם, היא אוהבת אדם ובשלנית מצוינת. כשהיא ומיה הטבעונית נותרו אחרונות, היה לי קשה להאמין שהיא זאת שתודח. מיה אפתה "לחם ציפורים" שכשמו כן הוא - וזה ההיפך מאוכל מגרה. דחפה לתוכו שלל עלים, חצילים טחינה ועמבה וקיוותה לטוב. אתי טיגנה בילנצ'סים, וכשרושפלד הזהיר אותה שהבצק לא מספיק דומיננטי במקום להחליף מנה, היא פשוט שמה עוד שכבה, ואמרה ש"יהיה בסדר", למרות שגם היא הבינה שזה בטח יצא עבה מדי.
די כבר עם ה"יהיה בסדר"
בשורה התחתונה גם מיה וגם אתי הביאו מנות לא ראויות אל חבר השופטים. ההבדל ביניהן, הוא שמיה השתדלה והתייסרה לכל אורך הדרך, ואתי לעומתה הבינה תוך כדי ההכנה שהמנה לא משהו, אבל בחרה לטייח בתקווה שהיא תעבור את זה בשלום. בתור מישהי שהיא טיפוס שורד אני מאמינה שאתי פשוט מצאה עצמה זורמת עם הבלינצ'ס, מה שנקרא: להתגלגל, לעבור הלאה. במדינה שלנו זה לא פעם טריק שעובד, מדיניות ה"יהיה בסדר". גם אני התנהגתי כך לא פעם, זו הדרך לשרוד ולהמשיך הלאה. רובנו כך, ישראלים הם כך. תרבות ה"יהיה בסדר" ו"סמוך על סמוך" וה"הכל טוב אח שלו?". היה איש חכם אחד, רבין שמו, וגם הוא אמר שצירוף המילים הכה ישראלי "יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא בסדר.