לירקות הפחות מוכרים שבשוק יש תכונות, טעם ותריכבי תזונה ייחודיים, שכדאי לכם להכיר. איך משתמשים ואיך בחורים? המדריך המלא לפניכם

אנדיב

האנדיב הוא ירק לבן ממשפחת העולש אשר התגלה באופן מקרי לפני כ-200 שנה על ידי כפרי בלגי. כיום מגדלים את האנדיב המתורבת בחדרי חושך, בתנאי מבוקרים על מצע מנותק. האנדיב מאופיין בטעם מריר עדין המהווה רובד טעמים המעשיר סלטים ותבשילים רבים.
מסורת: העולש (אנדיב) מייצג בעדות רבות את המרור בצלחת הסדר בשל מרירותו המעודנת, על פי הכתוב בתלמוד: ".. ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת ובעולשין..."(תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ל"ט עמוד א').
שימושים: אנדיב משתלב נפלא במגוון סלטים קרים או חמים, אפוי או מאודה -כתוספת למנה או כמנת פתיחה.
ערכים בריאותיים: האנדיב עשיר בוויטמינים, מינרלים ובסיבים תזונתיים, חומצה פולית, ויטמין A וויטמין K.

אנדיב (צילום: istockphoto)
אנדיב|צילום: istockphoto

בצלי שאלוט

בצלצלי השאלוט הם בצלצלים קטנים, המאופיינים בטעם  עדין, עשיר, מתקתק ומרוכז ובטקסטורה פריכה. הבצלצלים נחשבים למצרך מוביל במטבחים רבים ברחבי העולם ומשמשים כמרכיב המעניק טעם עדין ומשותף של בצל ושום. השאלוט פופולארי מאוד במטבח הצרפתי, ההודי והתאילנדי. על אף שבצלי השאלוט נחשבים למצרך מוביל במטבחים רבים ברחבי העולם, מקורם דווקא בארץ ישראל. היוונים, שהאמינו שמקור הבצל בעיר אשקלון, העניקו לו את השם בצל אסקלוניום  (ascalonium) ובעברית- בצלולית. הרומאים שהגיעו לארץ  אימצו את הירק החדש והמרענן והפיצוהו בכל העולם.
שימושים: בצלי השאלוט נפלאים להחמצה, כמנת אנטי-פסטי, מקורמלים, אפויים או צלויים על הגריל. בתהליך הבישול בצלצלי השאלוט מפתחים טעם מעט מקורמל ומתקתק.
איך לבחור: בצל שאלוט איכותי וטוב לרכישה יהיה בצל שלם, ללא נבטים, פגמים חיצוניים או פנימיים, הפקעת מוצקה למגע וקליפתו שלמה והדוקה לבצל

בצל שאלוט (צילום: SXC)
בצל שאלוט|צילום: SXC

ג'ינג'ר

שורש הג'ינג'ר, הידוע בשמו העברי- זנגוויל, הינו צמח עתיק יומין. כבר בעבר הרחוק היו ידועות לכל יכולות המרפא המופלאות ומשום כך ייעודו העיקרי היה לצורכי מרפא, בעיקר בארצות המזרח וארצות ערב. שורש הג'ינג'ר מאופיין בטעם ייחודי, עוקץ- מרענן, המלווה בחריפות עדינה. בישראל התוודעו לג'ינג'ר בעיקר בצורתו הכבושה כבן לוויה לסושי ולסשימי, אולם במטבחים רבים בעולם נהוג להעשיר בו מגוון רחב של מאכלים. כיום שורש הג'ינג'ר משמש כבסיס למגוון מוצרים בתעשיית המזון והמשקאות וכן לתיבול מאכלים ביתיים.
שימושים מומלצים:  שורש הג'ינג'ר משתלב נהדר במגוון רחב של מנות, מאפים, סלטים, מוקפצים, דגים עופות בשרים, משקאות חמים וקרים, קוקטיילים אלכוהוליים ועוד.
אופן השימוש: קולפים את השורש באמצעות קולפן או סכין, מגוררים, קוצצים או פורסים ומוסיפים לתבשיל.
סגולות בריאותיות: שורש הג'ינג'ר הוא אחד מצמחי המרפא החשובים והמוכרים ביותר בארצות המזרח, ועל פי אמונות שונות הוא עוזר במגוון רחב של בעיות בריאותיות. הג'ינג'ר מכיל שמנים נדיפים חיוניים הידועים בשם הקיבוצי ג'ינג'רול, והם המרכיבים הפעילים מבחינה תרופתית. ג'ינג'רול הוא האחראי לחריפות טעמו של הזנגוויל ולתכונותיו ממריצות העיכול- משכך כאבי בטן, מעכב התכווצויות בקיבה,  מקל על בחילות, מפחית הקאות , עוזר בהפרעות עיכול עם גזים, ,לוחם בחיידקים ושפעת, ואנטי-דלקתי. שורש הג'ינג'ר מתקשר לטיפול בלחץ דם גבוה, טרשת עורקים, ובטיפול בשיעול ובליחה. לאחרונה פורסם מחקר בנושא פעילות ג'ינג'ר נגד שפעת דרך גירוי מערכת החיסון.
אחסון: את שורש ג'ינג'ר מומלץ לאחסן בקופסא במקרר בעודו עטוף בנייר מגבת לשמירה על הלחות, וניתן גם להקפיא אותו ולהפשיר חתיכות לפי הצורך.
איך בוחרים:  יש לחפש שורש עם קליפה מתוחה והדוקה

ג'ינג'ר (צילום: istockphoto)
ג'ינג'ר|צילום: istockphoto

אספרגוס ירוק אורגני

אספרגוס הוא ירק אצילי בעל מראה מיוחד וטעם עדין וייחודי המשתייך למשפחת השושנים ומוגדר כירק למרות שהחלק שאנו אוכלים הוא הגבעול. האספרגוס מוכר כירק וצמח מרפא כבר מהימים הקדומים, מקורו באזור המזרח התיכון ואסיה. בזכות טעמו, עדינותו וסגולותיו הבריאותיות, גידול מתורבת של האספרגוס החל לפני 2,000 שנה ע"י היוונים והרומאים. אנו, בחוות תקוע, הראשונים בגידול אספרגוס אורגני בישראל. האספרגוס גדל באקלים הנוח של תקוע בשיטת גידול אותה פיתחנו בעצמנו שאינה כוללת הדברה. 
טיפים לבחירת אספרגוס : יש להקפיד על תפרחת הדוקה וגבעול מוצק,  ולוודא שתחתית הגבעולים עודנה לחה ואינה יבשה וחלולה.
אופן השימוש: לאספרגוס לעיתים גבעול עבה ושכבה עצית אשר שיש לקלפה בעדינות על ידי קולפן לפני הבישול, כ- 3 ס"מ מתחת לתפרחת ועד הבסיס, ולהסיר כ- 1 ס"מ מחלקו התחתון של הגבעול.
שימושים מומלצים: האספרגוס הוא ירק נהדר בעל טעם עדין אך יחד עם זאת, נוכחותו מורגשת ועל כן יכול להשתלב במגוון מנות ומגוון דרכי בישול ואפייה פשוטות כגון: אידוי, חליטה, צלייה על גריל פחמים, צלייה בתנור. האספרגוס יכול לשמש כמנת פתיחה או תוספת מגוונת לכל מנה בתיבול קל של שמן זית, פלפל ומלח, בנוסף יכול להעשיר מגוון מנות כמו סלטים, ריזוטו, מוקפצים, מרקים ועוד.
ערכים תזונתיים וסגולות בריאותיות: האספרגוס נחשב כבעל תכונות משתנות ומורידות לחץ דם. הסיבה לכך היא תרכובת כימית שנמצאת בגבעולים. באופן מסורתי, השורש שימש כחומר משתן, משלשל ולטיפול בדלקות בעצב וראומטיזם. ארגון בריאות גרמני (Commission) אישר את השימוש בשורש אספרגוס לשטיפה במקרים של מחלות דלקתיות בדרכי השתן ולמניעת אבנים בכליות. האספרגוס מהווה מקור מצוין לחומצה פולית, הוא מכיל כמות גבוהה של נוגדי חמצון, סידן, ברזל וויטמינים מסוג A, B, C ו-K ודל בקלוריות (24 קלוריות ל – 100 גרם).

אין תמונה

אספרגוס לבן

מקורו של האספרגוס הלבן באירופה, שם הוא נחשב כירק מעדן ואף זכה לכינוי "הירק המלכותי". האספרגוס הלבן מאופיין בטעם עדין ופחות מריר מאחיו הירוק. גידול האספרגוס: תהליך גידול האספרגוס הלבן ייחודי, מבוקר וקפדני מאוד, בשעה שאת גבעולי האספרגוס הירוק קוצרים לאחר שהם יוצאים מתלולית העפר, את האספרגוס הלבן קוצרים לפני כן, כלומר, לפני שהגבעולים מניצים ונחשפים לאור השמש ומקבלים את הצבע הירוק. בשלב זה הגבעולים עדיין עבים למדי והפריחה שבראש הגבעול עדיין סגורה. ברגע קטיפתו הוא נשטף ומאוחסן בתאי קירור וחשכה.
אחסון: גם לאחר הרכישה חשוב לשמר את תנאי הגידול- חושך ולחות, עטוף במגבת בתור המקרר. חשוב להקפיד על כיסוי מוחלט על מנת למנוע את חשיפת האספרגוס לאור.
שימושים מומלצים: בשיטת הבישול אירופאית האירופאית חולטים את האספרגוס מים רותחים למשך 15 דקות עד להתרככות. בתום תהליך הבישול, משקיעים מיד לקירור בכלי עם מי קרח ומייבשים. מגישים ברוטב  הולנדייז, חמאה מומסת או שמן זית, גבינת פרמזן או מיונז. עם הפצתו הנרחבת בגלובוס פותחו שיטות בישול שונות, מגוונות ומומלצות לא פחות כמו אידוי, צלייה, ועוד. האספרגוס הלבן משתלב נהדר במרקים, מאפים, וסלטים, והוא נושא את אותן תכונות בריאותיות כמו אחיו הירוק.