סלמה, היזהרי
את הפרק פתחה שלי הרמן, הברבי הלאומית החדשה, עם קילוגרמים של קסם אישי ומתיקות שפשוט אי אפשר שלא להעביר לשלב הבא. רק אלוהים יודע איך היא כל היום מבשלת ועדיין שומרת על גזרה כל כך דקה ושברירית. מה שכן הטריד אותי בסיפור שלה זה איך היא ידעה להשתמש בסיר לחץ כדי לזרז עניינים. אני באופן אישי מפחדת מכלי ההרג הזה פחד מוות, מעולם לא חשבתי לקנות אחד ואני גם לא חושבת שאצל מי מחבריי יש כזה בארון. אז איפה הבעיה, אצלי או אצלה? האם אני מסתובבת עם האנשים הנכונים? מתי מגיע השלב בהתבגרות שבו מתחילים להתעסק עם סירים של מבוגרים? על כל פנים, אם היא מבשלת טעים כמו שהיא נראית צפויים לנו עוד הרבה רגעי מתיקות .
גם סלמה, המוסלמית שהביאה פיתה אותנטית עם תבשיל של במיה ועוד כמה דברים שפספסתי, עושה רושם של מתמודדת מבטיחה. אין ספק שהיא מביאה סיפור חיים מעניין, אבל הלו, באנו לשפוט מנה ולא אישיות. לא יודעת אם שמתם לב, אבל בעוד שכל השופטים ריירו על המנה בא רושפלד ואמר – רגע, הפיתה הזו לא ממש אפויה. בקיצור, סלמה היזהרי, רושפלד מאחורייך והוא לא מתכוון לעשות הנחות לשום כיסוי ראש (ויש כבוד, הרבה כבוד למגזר).
ובכלל, אם לדבר רגע על השופטים, עושה רושם שמיכל אנסקי עדיין מוקסמת כולה מהחזרה לעונה חדשה, אם לשפוט לפי טונות ההתחשבות והאהבה שנשפכו ממנה אתמול. מיכל יקרה, אנא חזרי לעצמך. מקווה שבפרקים הבאים לא תעשי הנחות לאף אחד, בדיוק כמו שלא עשית לזיוה פרץ ולסלמון שלה. בחייאת זיוה, נראה לי את אחלה אישה, אבל חתיכת סלמון עם מלח גס? אצל אמא שלי זה הכי בסיסי. ככה לא מפילים את השופטים.
אבל השיא היה עם אורי המוזיקאי ההיפסטר, ששבה את לבה של מיכל עם חרטוט הפריקה שלו. נו באמאש'ך אתה רציני? מה זה פריקה לעזאזל? אם לא הייתי מחפשת בגוגל הייתי בטוחה שזה עוד המצאה שלך שמטרתה ללכת הפוך על הפוך ולצאת הכי מגניב. מיכל, על כל פנים, הגנה עליו ואמרה שהיא מאמינה לבלבול המוח שלו שהוא בא ללמוד ולהתנסות. נו באמת, אנחנו ב"מאסטר שף", לא באמנסטי. די, כל כך נמאס מהאנשים העלק סופיסטים האלה, שכאילו לא אכפת להם מהצלחה ומהחיים בכלל, הם בכלל נגד תכניות ריאליטי, אבל זה בעצם הכי קטע לבוא ולהשתתף בהן. אז היפסטרים יקרים, וזה כבר מעבר לתכנית, תתבגרו. טוב, הדיון הזה הוא מעבר לתכנית, אבל תודה לאייל שני שכמעט אכל את מיכל בטענה שלתת לאותו אורי מקום בתכנית זה לעודד שרלטנות.
דקסטר בנווה אילן
אי אפשר לסיים בלי לציין את רגע השיא בתכנית, להלן "כשדקסטר פגש את אשת הבוגנוויליות". וואו, מה מחכה לנו. בהתחלה הכי התלהבתי מהקטע הזה של טבעונית שמגדלת את כל האוכל שלה וחיה חיים הכי אורגניים שאפשר לדמיין. איזה מגניב, חשבתי לעצמי, גם אני רוצה לקטוף את העגבניות שלי – אבל אז, כשמיה נכנסה לתכנית, תודו שהאנמיה צעקה ממנה. הכי רציתי לרוץ אליה בחיבוק עם לאפה של דאבוש ולהגיד לה "בואי מותק, מאחורי הקלעים אף אחד לא יראה, ביס אחד מזה והתאווה לחיים חוזרת לך", אבל היה לי ברור שזה לא יעזור.
די נו, עם כל הריספקט שלי לאנשים שמצליחים לחיות חיים בריאים ואקולוגיים – וכן, אני יודעת שלא מזמן הגיע הגורו שלכם לארץ, גרי משהו, ואולי זו טעות שלא באתי לראות מה זו בעצם ביצה וכיצד מגדלים בעלי חיים – כשאתם רואים את הטבעונית שבאה לתכנית בלי צבע בלחיים ועם קול חלוש, לא בא לכם בשר? אולי על האש קטן בפארק? בכל מקרה, אז הגיע הקצב והרג לי סופית את הסיכוי להחזיר מישהו בעולם הזה לאכול בשר.
ראיתם את המנה שלו? השופטים התעלפו שם. אני לא יודעת אם היה לי אומץ לאכול מעיים במילוי טחול ועוד שאר חלקים שכבר לא הצלחתי להכיל. אני יודעת שאומרים שזה מעדן, אבל פייר, תודו שזה קשה אפילו לצפייה. ובנימה אופטימית זו אני קוראת לכולנו להירתם למען הטבעונית שאמן ותשרוד את העונה ותצליח לבשל בשר, כשהשיא יהיה משימה זוגית עם דקסטר הבוכרי שלנו. ובכלל, אם דניאלה פיק קוראת את זה, תתקשרי בבקשה לטרנטינו ותאמרי לו שיישב לצפות בעונה החדשה, יש לו תסריט מוכן ל"ההוסטל 2".