"לא כדאי להכין אוכל רק כדי להרשים את השופטים"

הצד של פרידה:

רמת ההתרגשות של המתמודדים מול צוות השופטים מוכיחה שוב, שהצורך שלנו בהכרה על אוכל שאנו מכינים, יותר חזק מכל הכרה מעשייה אחרת. כשאני מבשלת למישהו או מציעה ללקוחות שלי ממטעמיי, אני מרגישה בשמיים למראה הפנים המביעות הנאה צרופה או כשאני מקבלת מחמאה או ברכה כמו "שיבורכו ידייך". לגעת באנשים דרך הבטן משמע לחדור לתוך הרגש שבתוכם, ואת זה אפשר לראות אצל רוב המתמודדים. רובם, מרוב לחץ מהמעמד, מתרגשים שבעתיים וזה ניכר עליהם מאד. לא הייתי רוצה להיות במקומם, ולעמוד במבחן המלחיץ הזה. הבעיה היא שעל טעם וריח אי אפשר להתווכח: למשל - האוכל הגרוזיני מאד מיוחד, התבלינים הגיעו היישר מגיאורגיה, ורובנו לא נחשפנו לטעמים שלהם. תארו לכם ששניים מהשופטים לא מתים על הטעם המיוחד הזה? המתמודד הולך הביתה. אך כשהאוכל טעים לשופטים, רואים איך הם מתמלאים ברגש חם ואוהב כלפי המתמודד, אני לא מדברת על האוכל כשלעצמו, בהמשך אחרי שאכיר אותם יותר אוכל להביע את דעתי על הבישול, אבל בינתיים, בשלב האודישנים, הכי חשוב להיות אותנטי עם האוכל שאתה מכין ולאהוב אותו מאד. לגרום לכך שהטעם ייגע בכל אחד זה קשה, אבל להכין אוכל שאתה לא מתחבר אליו באמת, רק כדי להרשים את השופטים, זאת טעות.

הצד של חגית:

 בניגוד לפרידה, שאוהבת לבשל, אני מעדיפה ללכת למסעדה או לאכול פרוסה עם חמאה, מלח ופלפל במקום לבזבז זמן במטבח. כשצפינו ברוית מטרסו ובדג נעשינו רעבות, פרידה הכריזה שבא לה דג, אבל בפועל שוב מצאנו את עצמנו מול התכנית עם שקית תפוצ'יפס ביד, צופות בגיא, בעלה של רוית, שלימד אותנו פרק בזוגיות ופרגון. רוית גילתה שיש הבדל גדול בין הכנת הקציצות בבית לבין בישול בתנאי לחץ באולפן. היא התרגשה וחששה שהמליחה את המנה יותר מדי, וגיא הרגיע אותה וגרם לה לחייך: "אני סומך עלייך. זה מה שיש ועם זה תעשי הכי טוב שיכול להיות." איזו זוגיות נפלאה. גם הקוסם-זמר-בשלן מושיקו כהן לימד אותנו שיעור חשוב:  מושיקו בישל סופריטו - אוכל ספרדי עם עוף ולימון. למרות הילדות הלא פשוטה מושיקו מחזיק בדעה ש"אנחנו אורחים בעולם הזה אז צריך ליהנות כל רגע". "רואים שהוא רגיש ואוהב את מה שהוא עושה", אמרה לי פרידה, אך השופטים החליטו לא להעביר את הקוסם האופטימי. "אנחנו מאמינים בך", אמרה משפחתו בחוץ. "אני מאמין בעצמי", השיב.

 אוכל הוא חגיגה

בין סיפורים מרגשים ונוגעים ללב על אהבה ומשפחה הגיעה גם ללי מנשרוב הנהדרת, בת 55,  שנכנסה לאולפן שמחה וטובת לב. היא הביאה איתה את כל המזווה! "אני מגיעה למאסטר שף כדי לייצג את העדה הגאורגית בגאווה." אמרה, ועשתה. בזכותה התקרבנו קצת לתרבות הגרוזינית. ללי בחרה את אייל שני ל"ראש השולחן", והחלה לשיר לו בגאורגית. היא הכינה דגי בורי ולברק ברוטב באז'י – אגוזים, כוסברה, שום וצ'ילי, גרמה לשופטים ולנו להתמוגג, דילגה בקלילות לשלב הבא, והזכירה לנו שאוכל יכול להיות גם חגיגה.

פרידה הכט, בשלנית ומסעדנית

חגית רימון, עו"ד ועורכת אתר אישה

>>גם אתם בשלנים? הצטרפו לתחרות ישראל מבשלת ותוכלו לזכות בקניות לחמש שנים