מהרגע בו העונה השנייה של מאסטר שף יצאה לדרך הוזמנו הגולשים לשלוח אלינו ביקורות מסעדות מקוריות. מאות ביקורות הגיעו למערכת, אך רק אחת יכולה לזכות: על פי שיקולי יצירתיות, מקוריות וכמובן כישורי כתיבה - קבלו את הביקורת הזוכה, של ניר מאולבוגט בן ה-29.

אין תמונה
מסעדת "אי-זוגי". טיול מסביב לעולם
שם המסעדה: "אי-זוגי" ברמת החייל, תל אביב

כשהגענו אני ואשתי למסעדת "אי זוגי" ברמת החייל לא כל כך ידענו למה לצפות. כשהתיישבנו, קיבלנו "שליף" נייר ארוך ובו 30 מנות מאוגדות יחדיו, קינוחים לצד ראשונות ועיקריות, אשר מסתכלות עלינו במבט של "למה אנו תקועות איתכם באותו השליף?". הוסבר לנו על ידי המלצר החביב כי ניתן להזמין בין 1 ל-15 מנות בספרות אי-זוגיות מכל הבא לשליף, ומכיוון שבאנו רעבים סיכמנו על תשע מנות.

כעבור זמן מה נחתה מנת "פיש אנד צ'יפס" מדג קוד על שולחננו, לצד דוגמית של קטשופ. הדג היה טעים, אך רחוק מה"קובנט גרדן" בלונדון כשם שרמת החייל רחוקה ממנו. לאחר מכן קיבלנו לחמעג'ון טלה עם עלים ירוקים וטחינה. המנה נראתה מעולה וטעמו הדומיננטי של בשר הטלה בהחלט הזכיר לי ביקורי עבר בדליית אל כרמל או בשוק בבודרום, אך עם זאת הלחמעג'ון היה קטנטן ביחס למנה הקודמת.

פיש אנד צ'יפס (צילום: Michael_at_isp, Istock)
פיש אנד צ'יפס. לא כמו בלונדון, אבל עדיין טעים|צילום: Michael_at_isp, Istock



רצוי לציין כי במטבח של מסעדת "אי זוגי" אין חוקים, ומה שמוכן יוצא לסועד. זהו דבר שמאוד אהבתי בעיקר משום שאי אפשר לדעת למה לצפות. לאחר מכן הגיע קונפי כבד אווז מעולה ונימוך בפה, עד כדי כך שלשוני וחיכי סירבו להיפרד ממנו. הוא היה עשוי בדיוק כמו שצריך להיות כבד אווז, דבר שהעלה חיוך מסופק על פנינו. לידו הגיע שניצל של אמא, שאין לי מושג מי היא אמו אבל לשניצל של אמא שלי הוא לא מתקרב וחבל. למרות זאת, התאוששנו מהר עם המיני המבורגר: מנה קלילה ונחמדה בסגנון אמריקאי.

בכברת הדרך שעברנו עד עתה הרגשנו כאילו אנו מטיילים עם לשוננו על גלובוס מפלסטיק וכל מנה הנחיתה אותנו במקום אחר. ואז נחתנו על מדליון פילה בקר על מצע בטטות, שעשה אחלה קלוז'ר למנות העיקריות. הוא היה עשוי טוב, עם פס אדמדם וחייכני באמצע, ולאחר שש מנות החלטנו ליהנות משלושה קינוחים.

צ'ורוס (צילום: רשת פאפאגאיו )
צ'ורוס. קפיצה קטנה לארגנטינה|צילום: רשת פאפאגאיו
סיימנו בטעם ארגנטינאי ונשארנו עוד קצת כאשר הגיעו אלינו הצ'ורוס בשקית. הם היו קשים במעט אך במידה סבירה, אבל גרמו ללשוני לרצות לעזוב את ארגנטינה. ואז קיבלנו קרפצ'יו אננס, שזו מנת גן עדן גאונית שכל מה שאתה חושק בו אחרי מנה כזו היא שינה עמוקה במיטת נוצות ענקית. הקינוח האחרון נקרא "תפוחים חמים", והוא בעצם קראמבל שקדים עם תפוחי עץ וטופי. "אם כבר עלינו לגן עדן למה שלא נבקר בכמה אגדות", חשבתי לעצמי בעודי מתענג על הביס האחרון.

לסיכום, המסעדה כשרה, שזהו דבר מאוד חריג בנופן של מסעדות רמת החייל, האווירה מעולה ורומנטית, המוסיקה טובה והטיול בין המנות אינו מצריך דרכון או שאלות של בידוק בטחוני. טיול נעים!