לפי כשנה, שרה לאה מלכה בת ה-26, ארזה מזוודות ועלתה לארץ ישראל לבדה. ההשתקעות בארץ זרה לא הייתה קלה, והיא החליטה לצאת למסע ששמו "מאסטר שף" כדי ללמוד לאהוב את המדינה אליה היא כה רצתה לעלות. לאורך הדרך, מלכה הכינה פעם אחר פעם מנות מרשימות ומדויקות, אך הערב (רביעי) זה לא הספיק – ודרכה בתחרות הסתיימה.
"ההדחה לא מוצדקת בכלל בעיניי", אמרה מלכה אשר הגיעה לשלב מתקדם בתחרות ומתקשה לקבל את הדחתה, "המנה שלי הייתה טובה, יצירתית ועמדה בדרישות המשימה. כדי להיות ה'מאסטר שף' הבא צריך לדעת לצאת מאזור הנוחות, ולייצר מנות טעימות ויפות גם אם לא הכנתם אותן קודם לכן. אני לא הולכת על פשוט, לא בחרתי את הירק הכי בסיסי, ואם הייתי מכינה את פאי הבצל שאני יודעת להכין אז לא היה אתגר עבורי".
בגיל 25, מלכה יצאה לראשונה מבית הוריה ועברה לבדה לישראל. "לא יצאתי מהבית בכלל קודם לכן", סיפרה, "סיימתי את הבגרות שלי וישר התחלתי ללמוד, למדתי שבע שנים. היה לי קשה לעשות את זה, כי המשפחה שלי הדבר הכי חשוב לי, תמיד הייתי חיה אצל ההורים".
מה גרם לך לעלות ארצה?
"בשנה הראשונה של התואר שני באתי לישראל כדי לעשות כאן סטאז', אבל אז התחילה הקורונה ואחרי שלושה שבועות חזרתי לצרפת. מאז נלחמתי לקבל אישורים, הייתי עובדת על זה כל היום ומתקשרת לכולם כי רציתי להגיע למעבדה ולעבוד על פרויקט גדול שקשור לקורונה. בסוף נתנו לי את האישור, אבל בתקופת זמן של שלושה שבועות ביטלו לי שבע טיסות עד שישראל סגרה את שדה התעופה למשך חודשיים. באפריל הצלחתי סוף סוף להגיע ארצה".
זה לא קל לעלות למדינה זרה לבד.
"ישראל זאת מדינה במלחמה, ובאותם ימים היה גם את מבצע 'שומר חומות', זה לא היה קל להגיע מצרפת לכאן. גם הרגשתי הכי לבד בעולם, מיד שמו אותי בבידוד למשך 14 ימים בחדר של עשרה מטרים בתל אביב, מבלי שתהיה לי אפשרות אפילו לצאת לזרוק את הזבל. אבל הכי הדבר שהיה לי הכי קשה, הוא להתרגל למנטליות של הישראלים, לא התייחסו אלי כאן כמו בצרפת. היה לי קשה, לא הבנתי מה קורה, באתי למדינה עם רצון לתת וזה לא עבד לי, אפילו במעבדה לא היה לי קל, עדיין לא הייתי רשומה כסטודנטית בישראל ולא הצלחתי לקבל ויזה. חשבתי לרגע לחזור, אמרתי לעצמי שאולי זה לא מתאים לי, עברתי בישראל ייסורים. אבל אמרתי לעצמי שאני חייבת לסיים את התואר השני שלי ואת הסטאז' כמו שצריך, אני מאמינה שמי שמעז מצליח".
למה החלטת לצאת למסע ששמו "מאסטר שף"?
"רציתי לראות את הטוב שבמעבר שלי לישראל, כי לא היה לי קל, ראיתי את הכל בצורה שלילית. לא אהבתי את השגרה שלי בארץ, ואמרתי לעצמי שאני חייבת לנסות לראות את הטוב. אני זוכרת את הרגע שבו החלטתי, ישבתי על ספסל מול הבית שלי, והבנתי שלבשל זאת התרופה שלי, מה שמרגיע אותי, וחשבתי אולי זה יעזור לי לאהוב את ישראל, אולי אני אתאהב באנשים שם ובאופי שלהם, אולי זאת אחת מהדרכים לאהוב את המדינה. כל הזמן הזה הייתי בטירוף, בקשיים, אבל תמיד אמרתי לעצמי שככל שהדרך קשה יותר, הניצחון מתוק יותר – בזכות 'מאסטר שף' נשארתי בישראל".
סיפרת שגדלת על אוכל מרוקאי, אבל נראה שאת לא מתמקדת בו.
"כשהגעתי ל'מאסטר שף', אמרתי לעצמי שאני צריכה לאתגר את עצמי, שאני לא יכולה לעשות את מה שאני הכי טובה בו. גם עם כל הכבוד שיש לבישול המרוקאי, מדובר בבישול שהוא מאוד ביתי אשר מתאים לחגים ולשבתות. 'מאסטר שף' זאת תוכנית בישול, וכל הזמן ניסיתי להכין מאכלים שהיו גם יפים וגם יצירתיים. אני מאוד גאה בזה, כי זה מראה שיש לי את היכולת לשחק עם חומרי הגלם".
במשך שבע שנים, מלכה מיקדה את מרב תשומת ליבה בתחום הביואניפורמטיקה, וברגע אחד החליטה להעניק מקום לאהבתה שבערה בה עוד שנים קודם לכן. "אני בחורה מאוד חברותית, והבישול זה הרגע שבו אני מתאחדת עם עצמי, שאני כבר לא חושבת על מה שאני צריכה לעשות, אני פשוט בשקט שלי. בהתחלה אמא שלי החדירה לי את האהבה לבישול, שהתעצמה בימים בהם הייתי בייביסיטר ורציתי להכין לילדים ארוחות. לאחר מכן, שמרתי על אישה מבוגרת במשך שנתיים, וכל ערב שהייתי מגיעה אליה היינו נכנסנו למטבח ומבשלות ביחד. היא לימדה אותי את כל הטיפים והעניקה לי את האהבה לבישול. אני חושבת שהכי חשוב שזה לאהוב לבשל, זה אפילו יותר חשוב מהבישול עצמו".
יש כרגע אהבה בחייך?
"אני רוצה לאהוב ולהתאהב, ואני אשמח שזה יגיע, אבל הכל בזמן שלו. אני מקבלת המון הודעות מבחורים שכותבים לי וגם עוצרים אותי ברחוב".
למרות ההדחה המפתיעה, מלכה, דוהרת קדימה ולא מפסיקה לבשל. היא יצאה לאחרונה לטיול קולינרי כשר ברחבי דרום צרפת. שם היא ביקרה במגוון השווקים במדינות השונות, טעמה מטעמים מקומיים, מה שעורר בה לא מעט השראה.
איפה נראה אותך עוד חמש שנים?
"נשואה עם ילדים ועושה טוב עם הבישול. אבל לצד זה, אני נורא מחוברת לרפואה ולביולוגיה, ואני רוצה לשמור על זה. אני אעבוד באיזו קליניקה או בית חולים – כמובן שזה יהיה בישראל. עבורי בישול מהווה נתינה, ונתינה זאת אהבה. לכן, אשמח להתנדב בעמותות ולהכין למשפחות נזקקות, או לכל מי שזקוק לכך, אוכל טעים - תוך כדי שאעביר להם את האהבה לבישול והשמחה שאוכל מייצר".