איפה פגשנו אותה לראשונה:  עונה 5

סיימה אז במקום: רביעי

מתרגשת?
"עברו שמונה שנים מאז עונה חמש. זה מרגש ממש, קצת מלחיץ, אבל מהסיבות האישיות שלי. יש לי את הרצון להיות טובה ולמצות את החוויה הזאת".

היו לך חששות לחזור לכאן?
"כן, היו לי המון חששות והתלבטויות. לשמחתי החלטתי ללכת על זה וזה גם תיקון לחוויה שהייתה לי אז. אומנם כלפי חוץ זאת הייתה חוויה מצוינת, אבל בשבילי היה לי קשה מאוד, זה השתלט לי על החיים. עכשיו אני באה ממקום אחר בשל יותר ועסוק הרבה יותר. זה גם זורק אותי ממה שאני מתעסקת בו ביום יום, ניהול של עסק וכספים. כבר המון זמן שאני מנהלת את העסק כמעטפת, זה מאוד הרחיק אותי מהמטבח. הרגשתי שתהיה לי הזדמנות לחזור ולהתעסק ולגעת באוכל, זה מאוד מרגש אותי, התגעגעתי".

איך היו הימים שאחרי העונה שלקחת בה חלק?
"זה היה מזמן, זה היה ממש מציף. הייתה התלהבות מאוד גדולה והגעתי למקום רביעי שזה היה מקום מאוד מכובד. בעונה אז הייתי בהיריון עם הגדול שלי והרגשתי קטסטרופה, אז לא ניצלתי את 15 דקות התהילה שלי כראוי, אבל הייתה חוויה מאוד טובה. היה סלפים, זה היה מאוד נחמד, אבל בדיעבד זה לא מה שעושה לי את זה ולא בגלל זה באתי. הרבה יותר חשוב לי לקבל פידבק או ביקורת חיובית מיובל בן נריה או כל אחד השופטים. אני רוצה להתמודד פה עם דברים שאני יודעת עם עצמי שקשים לי, זה מה שמרגש אותי מאוד".

מה קורה איתך מאז?
"
מאז יש לי שלושה ילדים ושני עסקים, שזה קשוח. כמו שאמרתי די מהר אחרי התוכנית נכנסתי להיריון, הגדול שלי בן 7 וחצי, ויש לי עוד בת 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודש. פתחתי את העסק הראשון שלי לפני שש שנים בערך ואת השני ב-2019, שלושה חודשים לפני הקורונה. בשש שנים, שלושה ילדים, קורונה, כמה מלחמות, שש בחירות, זה טרלול אחד גדול. היום אני בהודיה מוחלטת על מה שהצלחתי להשיג בעשר אצבעות ועל המשפחה המהממת שלי".

בת זוגך היא גם השותפה שלך לעסק, איך היא עם זה שאת עוזבת הכל ונכנסת לתחרות?
"
היא הבחורה הכי מפרגנת עלי אדמות, אני מי שאני בזכותה באיזה שהוא אופן. היא הכי מפרגנת והכי בעד, העסק במקום יציב שמאפשר לעשות דבר כזה, יש לי רשת תמיכה יפה מאוד".

את מרגישה שאת מגיעה בגישה שונה מפעם קודמת?
"
אני אומרת לעצמי שכן. אז לא היה לי איזו שהיא אג'נדה, פרשתי מכדורסל מקצועי אחרי 18 שנה, הייתי לבד בבית וחלמתי חלומות קולינאריים בראש אבל לא ידעתי מה אעשה. הגעתי לתוכנית בלי כלים לבישול, הייתי הכי תל אביבית שמזמינה טייק אווי, הרגשתי ממש אנדרדוג. בסוף הגעתי למקום רביעי, וזה היה בשבילי הישג מאוד גדול. היום אני באה ממקום אחר ויש לי הרבה מה להפסיד, אבל זה ביני לבין עצמי ואני רוצה לקחת את החוויה באופן קליל. היום אני מבינה שהדרך היא מה שקובעת ולא התוצאה הסופית".

יש רגע שאת זוכרת מהעונה שעברה שהולך איתך?
"אני זוכרת את הרגע שהודחתי. עמדתי מול השופטים וכל שופט נפרד ממני, אני זוכרת שממש התרגשתי. השופטים דיברו אלי מאוד יפה ואמרו דברים טובים והרגשתי שהם מבינים אותי. הם אמרו לי דברים וממש התחברתי לדברים שהם אמרו, אז אני זוכרת שמצד אחד הייתי בתחושת הקלה מטורפת כי זה היה קשוח, אבל הרגשתי סיפוק מאוד גדול ונורא התרגשתי ממה שהם אמרו לי. בסוף אנשי מקצוע מצליחים לראות את הפוטנציאל שבי".

את חושבת שהביקורת החיובית השפיעה עלייך?
"
הרבה שאלו אותי את זה, אני חייבת להגיד בכנות שלא. מניחה שזה לא הזיק ובהתחלה כשפתחתי את העסק זה מאוד עזר לי תקשורתית, אבל ביני לבין עצמי תמיד פנטזתי על העסק הזה. הגעתי ל'מאסטר שף' ברצון רב שזה יקרה, ואחרי התוכנית והלידה הבנתי שזה הכיוון שאני רוצה. יש המון מתמודדים מאוד מוכשרים בכל העונות, אבל זה לא מספיק להיות מוכשר. צריך סל של דברים שצריכים לקרות בשביל לפתוח עסק בתחום המזון. ההערכה שקיבלתי מצד השופטים עזרה לי להעריך את עצמי ולהחליט שאני הולכת על זה".