כבר בעונה הראשונה שלו בתור שופט ב"מאסטר שף", השף אבי ביטון הגיע ישר אל הליגה של הגדולים - נבחרת החלומות. לאורך העונה הוא טעם פעם אחר פעם מנות של הטבחים הטובים ביותר שיצאו מהתוכנית, דירג, נתן להם ציונים ובסופו של דבר גם קבע את גורלם במשחק. רגע לפני הגמר הגדול (הערב, אחרי החדשות, קשת 12), הוא מדבר על הציפיות שלו מהפיינליסטים, הדינמיקה עם שאר השופטים וגם על הרגע עם מיכל אפשטיין שהשאיר אותו בחרדה מוחלטת.
לא פעם דיברו השופטים על ההבדל בין הרמה של מתמודדי "נבחרת החלומות", לבין העונות הרגילות. "הם ברמה כל כך גבוהה, טבחים סופר מקצועיים שעובדים בזה. הציפיות שלי זה כמו ללכת לאכול במסעדה הכי טובה שאני יכול לאכול בה, בז'אנרים שונים ודי אן איי שונה, כי הם עושים אוכל מדהים ואלו המנות שאני רוצה לטעום", מסביר ביטון בנוגע לציפיות שלו משלישיית הגמר.
בתור מתמודדים שכבר היו בתוכנית פעם, אתה מרגיש שזה מביא משהו אחר לתהליך?
"יש פער עצום בין מתמודד שמגיע בפעם הראשונה ולא עוסק במקצוע, לבין חבר'ה שיש להם כברת דרך ועסקו בזה שנים. אין מה לעשות המטבח דורש ניסיון ומיומנות בחומרי גלם, הבנה וסרוויס. כל מי שהגיע לפה התחיל לא מציון 5, אלא 8.5 או 9".
מה הרגע שזכור לך ביותר מהמשימות בעונה?
"זכורים לי כמה רגעים, אבל החזק ביותר היה כשבחצי הגמר במשימת חומרי הגלם בחרתי בסולת ומיכל מעולם לא עבדה איתו. הייתי בחרדה יותר ממנה, לקחתי את זה על עצמי והרגשתי כמו אבא שלה ואמא שלה והיא פשוט עשתה מנה מטורפת. פסטה פיצ'י מדהימה, עם דג ברוטב חמאה. בסוף, אם אתה טבח מוכשר, לא צריך להכיר חומר גלם לפני. אפשר להסתכל עליו רגע, לנתח את המצב ואז להפוך את זה למנה מדהימה".
ביטון נכנס אל תוך רביעייה חזקה במיוחד של שופטים. כוח נשי מובהק של מיכל אנסקי ורותי ברודו, הוותיקות בשולחן השיפוט ועוד צלע גברית נגדית של השף יובל בן נריה, שעשה את הצעד הראשון שלו במסך. "הדינמיקה בינינו מהממת. לכל אחד יש המשבצת שלו. בסוף זה ארבעה שופטים דעתניים, קולניים, שלכל אחד יש את ה'סיי' שלו. מה שיפה זה שלכל אחד מאיתנו יש צבע אחר לגמרי בסגנון שלו ובשיפוט שלו, לכן אף אחד מאיתנו לא דורך על השני וזה מה שמייצר דינמיקה מצוינת בינינו וציונים אותנטיים לגמרי", מסביר ביטון.
איך היית מגדיר את המשבצת שלך בשולחן השיפוט?
"אני הפחות קשוח בכל החבורה. כמו בחיים, באופי שלי אני אדם חם ומחבק. חשוב להבין שבאנו לפה כדי להנות ולבלות, הדמעות יכולות להיות של התרגשות ושמחה, אין פה דמעות של עצב, צער או כעס על זה שלא הלך משהו. לכן אני לא שופט ולא מתנהג ככה".
יש משהו שלמדת על עצמך בעונה הזאת?
"אני טבח כל כך הרבה שנים וכשאתה עושה משהו כל כך הרבה זמן, אתה מגיע למונוטוניות מסוימת. מה שלמדתי פה מהחבר'ה שהם צעירים ממני, זה טכניקות בישול חדשות שאני לא מכיר ושימוש בחומרי גלם שהם לא סופר יוקרתיים. אפשר לעשות מנות נהדרות גם מירקות וחומרי גלם זולים, לא חייב להשקיע מאות שקלים כדי להכין ארוחה טובה".
לסיום, מה הטיפ שלך לשלישיית הגמר?
"שייקחו את כל העצות שלנו, של החברים, ההורים, אנשי מקצוע, יבינו וילמדו אבל בסופו של דבר הם הקפטן של הספינה הזאת. רק הם יכולים לעשות מה שנכון עבורם, אז שיישמעו לעצמם".